|
|
עמוד:208
המעבר למגורים ביישובים החדשים ביהודה ושומרון נעשה בשל מניעים שונים. יש בעלי מניעים אידאולוגיים-פוליטיים, הרואים בהתיישבות ביהודה ושומרון שליחות לאומית, חזרה לחבלי ארץ תנ"כיים, חלק מהארץ המובטחת לעם היהודי. התיישבות כזאת מאפיינת בעיקר את אוכלוסיית היישובים בגב ההר. אבל בשל המרחק והקשיים הביטחוניים, רוב יישובי גב ההר הם יישובים קטנים, המתקשים למשוך אוכלוסייה ולשמר אותה לאורך זמן. אחרים רואים בהתיישבות ביהודה ושומרון הזדמנות לשפר את איכות חייהם באמצעות מגורים בבית פרטי צמוד-קרקע במחיר זול. התיישבות כזאת מאפיינת בעיקר את השוליים המערביים של יהודה ושומרון, והיא מרכיבה את היישובים הקהילתיים ואת היישובים העירוניים של יהודה ושומרון, המתפקדים כיישובי לינה וכפרוורים החדשים בשולי מטרופולין תל אביב ומטרופולין ירושלים. הקירבה למרכזי התעסוקה והשירותים של המטרופולין הביאה לגידול ניכר באוכלוסייתם של יישובים אלה, והם נמנים עם היישובים הגדולים ביותר ביהודה ובשומרון. )ד94( ההתיישבות ביהודה ושומרון תעמוד בשנים הקרובות לפני הסדרים פוליטיים שונים. נראה כי לתפרוסת היישובים באזור זה, ולגודלם, תהיה השפעה על המפה היישובית של החבל בעתיד. ד:91 יהודה ושומרון, אוכלוסייה ויישובים, 2006 ד:92 המכללה האקדמית יהודה ושומרון בעיר אריאל ד:93 "כביש המנהרות", כביש המחבר בין ירושלים לגוש עציון. ברקע - השכונות המערביות של העיר בית לחם
|
|