|
|
עמוד:200
.1 דגם המגבת כדי להקל על תפקודם של מושבי העולים, שרוב מתיישביהם היו חסרי רקע חקלאי, הוחלט להשתמש בשנות ה50- הראשונות ב"דגם המגבת". לכל משפחה הוצמדה חצר משק וחלקת שלחין, והיישוב התארגן בדגם ארוך וצר של רחוב ראשי שהשתרע על פני 3-2 ק"מ ובתי המתיישבים ומשקיהם מוקמו משני צידיו. במרכז המושב מוקמו מוסדות הציבור - גן ילדים, צרכנייה )מכולת(, דואר, בית אריזה, מחסן אספקה. בדגם הזה הוקמו המושבים אומץ, עולש, כפר שמואל, טל שחר ועוד רבים אחרים. )ד76( לדגם התכנון הזה היו כמה מגבלות: • מגבלה ביטחונית - רוב מושבי העולים הוקמו לאורך הגבולות ובשטחים ריקים מהתיישבות. המרחק הגדול בין חלקיו השונים של הכפר, והפיזור של בתיו, יצרו קושי להגן על הבתים ועל התושבים מפני חדירתם של גורמים עוינים. • מגבלה חברתית - נוצר מצב של אי-שוויון בין המתיישבים, שכן הבתים שבקצות המושב היו רחוקים מן המוסדות המרכזיים, ואילו הבתים שבמרכזו היו קרובים אליהם. המרחק הרב בין חלקי היישוב היקשה גם על ביסוסם של קשרים חברתיים בין התושבים. • מגבלה כלכלית - הדגם יצר מרחק בין המשקים החקלאיים לבין השירותים החקלאיים שבמרכז הכפר. .2 דגם האגרוף הדגם המכונה "דגם האגרוף" החליף את דגם המגבת. בדגם האגרוף הופרדה יחידת המשק לשני חלקים. חלק אחד - בית המגורים, הוצמד לחצר המשק, ואילו החלק השני - חלקת השדה המשפחתית - מוקם מחוץ למושב, במרוכז, עם כל חלקות השדה האחרות של המתיישבים. דגם זה איפשר לצמצם את המרחקים בין בתי הכפר ובין המתיישבים לבין מבני הציבור, והפך את העיבוד החקלאי, ההשקיה והפיתוח ליעילים ולחסכוניים יותר. צמצום השטח הבנוי של הכפר איפשר גם התגוננות טובה יותר. בתכנון החבלי החדש, מאמצע שנות ה50- ואילך, אומץ דגם האגרוף כדגם הכפר המתוכנן המועדף. בדגם זה הוקמו המושבים תל עדשים, יישובי חבל תענך ועוד רבים אחרים. )ד77( פיתוח הדגם של מושב העולים החדש בהתיישבות החבלית ד:76 דגם מגבת ד:77 דגם אגרוף
|
|