|
|
עמוד:199
■ סף כניסה - מספר התושבים המינימאלי הנחוץ ביישוב כדי ששירות שמסופק לציבור יפעל ביעילות כלכלית. לדוגמה: שירותים בעלי סף כניסה נמוך - גן ילדים, מרכול; שירותים בעלי סף כניסה בינוני - בית ספר יסודי, סניף בנק; שירותים בעלי סף כניסה גבוה - בית ספר תיכון, אוניברסיטה, בית חולים. מדוע ההצלחה של מדיניות פיזור האוכלוסייה הייתה חלקית בלבד? הגורמים לכך מורכבים. גם במקומות אחרים בעולם מתקשים לפזר אוכלוסייה. דוגמה ידועה היא הניסיון הכושל של ממשלת צרפת להקטין את משקלה הגדול של פריז באוכלוסייתה של צרפת על ידי הקמת ערים חדשות סביב פריז. בישראל, אחת הסיבות לשינוי הקטן )יחסית לכוונה המקורית( שחל בתפרוסת האוכלוסייה, נעוצה בעובדה שרבות מהערים החדשות והערים המחודשות, שהוקמו ברחבי הארץ, לא הצליחו להפוך למרכזים עירוניים בעלי כוח משיכה. חלקן נמצאות עד היום במצוקה כלכלית וחברתית. )ראו עמ' 225-223( סיבה אחרת היא עוצמתו הרבה של אזור הליבה של ישראל - מישור החוף, תל אביב ומרכז הארץ - המושך אליו משאבים רבים בתחום הכלכלי, החברתי והתרבותי. ההזדמנויות הרבות הנוצרות בתחומי התעסוקה, הצרכנות והפנאי ביישובי המרכז, גורמות לגידול באוכלוסייתם של אזורים אלה ולעליית משקלם ביחס לאזורי הפריפריה. תכנון חבלי תענך, עדולם ולכיש, 1965-1955 באמצע שנות ה50- כבר היה אפשר להפיק לקחים מהשלב הראשון של ההתיישבות החקלאית בשנות המדינה הראשונות. הלקח העיקרי היה שהיישוב הכפרי הבודד מתקשה לתפקד מבחינה ארגונית, חברתית וכלכלית. הפתרון שנמצא הוא תכנון חבלי התיישבות שלמים, שיוקמו על בסיס רעיון המדרג היישובי: - דרג 1 - הכפר. הכפרים מאורגנים באשכולות של 4-3 כפרים סביב מרכז המש רת את כולם. - דרג 2 - המרכז הכפרי, אחד מיישובי האשכול, הנותן לכולם שירותים. - דרג 3 - העיר המרכזית של החבל, המספקת שירותים בעלי ףס הסינכ גבוה יותר לכפרים ולמרכזים הכפריים. חבלי ההתיישבות מתאפיינים במערכת קשרי גומלין כלכליים, חברתיים וארגוניים - בין היישובים הכפריים לבין עצמם, ובינם לבין המרכז הכפרי והעיר המרכזית האזורית. כלומר, תושבי היישובים הכפריים מגיעים אל המרכז הכפרי כדי לרכוש מזון ומוצרים לבית, להצטייד באספקה חקלאית ולהשתמש בשירותים שונים - מרפאה, בית ספר יסודי, מוסך, בית אריזה וכדומה. העיר האזורית נותנת שירותים בעלי סף כניסה גבוה יותר - מרפאה מקצועית, שירותי תרבות, ספרייה, מיגוון חנויות, בנקים וכדומה. ד:75 מראה כללי של ירוחם, עיר חדשה שהוקמה בחולות הנגב. נוסדה כמעברה, בשנת ,1951 ובראשית שנות ה60- הפכה למועצה מקומית
|
|