|
|
עמוד:197
• תפרוסת אוכלוסייה לא אחידה: ריכוזים גדולים של אוכלוסייה באזור הליבה של הארץ ובשלוש הערים הגדולות, שבהן ישבו אז כ72%- מאוכלוסיית המדינה - לעומת שטחים ריקים מיישובים בשאר חלקי הארץ. )ד70( • אזורי גבול לא מיושבים: מלחמת העצמאות הוסיפה לשטחה של מדינת ישראל אזורים שלא נכללו בתכניות ההתיישבות הקודמות, והיו דלילים ביישובים או אף ריקים מיישובים. באזורים אלה נכללו: חלקים של עמק יזרעאל, צפון הנגב, פרוזדור ירושלים ודרום הר חברון. כדי לענות על הבעיות העולות ממאפיינים אלה קבעה המדינה את מדיניות יישוב הארץ, ולה שני יעדים מרכזיים. הראשון היה לקלוט את העולים הרבים שהגיעו לארץ לאחר הקמתה, ולפזרם ביישובים ברחבי המדינה. יעד זה כונה בשם "מדיניות פיזור האוכלוסייה". היעד השני היה לפתח וליישב אזורים דלילי אוכלוסייה או ריקים מאוכלוסייה. מדיניות פיזור האוכלוסייה בעשור הראשון למדינה יישומה של מדיניות פיזור האוכלוסייה הביא לפיתוחם של אזורים חדשים ולהקמתם של יישובים רבים. הכוונה הייתה להקים אזורים מיושבים במדרג יישובי מלא, שיכלול את: הערים הגדולות הקיימות, אשר ייתנו שירותים ברמה הארצית ויאכלסו כ35%- מהאוכלוסייה; מאות יישובים כפריים חדשים, שתושביהם יעסקו בחקלאות ויתגוררו בהם כ23%- מהאוכלוסייה; ומרכזים עירוניים וערים קטנות ובינוניות, שיהוו מרכזים של מחוזות ובהם יתגוררו כ42%- מהאוכלוסייה. בקווי היסוד של הממשלה שהוקמה ב,1949- נאמר: "המטרה היא הכפלת מספר היישובים תוך ארבע שנים על פי העיקרון של אכלוס מהיר ומאוזן של שטחי המדינה דלי-האוכלוסין, ומניעת ריכוז מופרז בכרכים." שני תנאים איפשרו את פיזור האוכלוסייה באותן השנים: התנאי האחד - העולים החדשים היו ברובם חסרי אמצעים והיו תלויים במוסדות המדינה, גם בשיכון וגם בתעסוקה. התנאי השני - רוב הקרקעות והמשאבים של ישראל נמצאו בחזקת המדינה, ועל כן היה אפשר להפנות אוכלוסייה לאזורים שהיה צורך בפיתוחם. ואכן, בעשור הראשון הוקמו כ360- יישובים כפריים חדשים, רובם מושבי עולים, וכ40- םירע תושדוחמ וםירע תושדח )ראו ד72(. הערים המחודשות הוקמו על אתרים של יישובים ותיקים, שלפני קום המדינה היו ערים ערביות או םירע רועמתוב באוכלוסייתן, והערים החדשות הוקמו באתרים חדשים. ערים אלה כונו בעבר "ערי פיתוח", שכן הן הוקמו באזורים שהוגדרו כ"אזורי פיתוח" - אזורים שקיבלו במשך שנים רבות תמיכה כלכלית-ממשלתית ניכרת במטרה לסייע בפיתוחן. )ראו עמ' 225-223( ■ עיר חדשה - אחת מכעשרים ערים שהקימה ממשלת ישראל בשנות ה50- וה60- של המאה העשרים. הערים קמו על אתרים חדשים, בעיקר באזורי הפריפריה של המדינה, והן אוכלסו על ידי עולים חדשים. ■ עיר מחודשת - עיר עתיקה, אשר לפני קום המדינה הייתה מאוכלסת על ידי אוכלוסייה ערבית ואוכלסה על ידי עולים חדשים אחרי קום המדינה. ■ עיר מעורבת - כינוי לעיר שיושבות בה לפחות שתי קבוצות אתניות או דתיות שונות. בישראל המושג מתייחס לעיר שגרים בה יהודים וערבים. על פי הטבלה, פריט ד:71 א. סרטטו על מערכת צירים אחת 2 גרפים: - גרף המבטא את גידול האוכלוסייה היהודית בישראל ב שנים .1970-1948 - גרף המבטא את גידול האוכלוסייה הערבית בישראל בתקופה זאת. ב. תארו את מגמות הגידול של כל אחת מקבוצות האוכלוסייה, וערכו השוואה ביניהן. ג. הסבירו שני גורמים לגידול האוכלוסייה בכל אחת מהקבוצות ב שנים אלה. ד:71 גידול האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 1970-1948
|
|