|
|
עמוד:193
המטרה הייתה לשנות את מפת הארץ ואת גבולות המדינה שבדרך באמצעות הקמת יישובים חדשים, וזאת תוך העדפת שיקולים ביטחוניים ומדיניים על פני שיקולים כלכליים. וכך, במהלך מבצע התיישבותי נועז הוקמו בשנים 1939-1936 כ53- יישובים חקלאיים, חלקם מבוצרים, באזורים שונים בארץ - מהצפון ועד לדרום )ד64(. היישובים כונו יישובי חומה ומגדל, בגלל הדגם שבו נבנו רבים מהם: חומה, צריפי מגורים, עמדות מגן ומגדל שמירה. )ד65( ההתיישבות באזור הנגב התנאים להתיישבות בנגב היו קשים, בעיקר בגלל המחסור במים. לפיכך, רכישת הקרקעות באזור זה הייתה לאורך כל התקופות מוגבלת. הוצאת הנגב משטחו של הבית הלאומי בתכנית החלוקה של ,1937 והאיסור לרכוש בו קרקע, הביאו למבצע התיישבות גדול ונועז, שתוכנן כמבצע צבאי ונערך במוצאי יום כיפור .1946 המבצע כלל הקמת 11 הנקודות )11 יישובים( בנגב הצפון-מערבי )ד66(. מטרת הקמתם של 11 היישובים החדשים הייתה ליצור רצף התיישבותי עם מרכז הארץ - רצף שישמש עילה לתבוע בעתיד את צירופו של הנגב למדינה היהודית. ההחלטה הייתה להקים בנגב שרשרת של יישובים לאורך קווי מים, שמקורם במאגר מי תהום גדול שנמצא בקידוחים שנעשו באזור הקיבוץ ניר עם. מערכת מים אזורית זאת אפשרה ליישובים החדשים לקיים חקלאות שלחין. במחצית הראשונה של המאה העשרים חלו שינויים גדולים במפת ההתיישבות היהודית בישראל. הסבירו היגד זה, והביאו שלושה גורמים ל שינויים. ד:65 קיבוץ ניר דוד, .1938 היישוב הראשון שעלה על הקרקע במסגרת יישובי חומה ומגדל, ונקרא אז תל עמל ד:66 יישובי הנגב, 1948
|
|