|
|
עמוד:183
האזורים דלילי האוכלוסייה רוב האזורים שהיו מיושבים בדלילות, היו אזורים שלא התאימו להתיישבות: .1מישור החוף - בעמקי הנחלים נעמן, קישון, חדרה ואלכסנדר, נוצרו ביצות ופשטה מחלת המלריה, ובחלקים אחרים של מישור החוף השתרעו שטחי חול שלא היו ראויים לעיבוד. .2העמקים הפנימיים - עמק יזרעאל, עמק בית שאן, עמק כנרות, עמק החולה ובקעת הירדן. הם יצרו יחד חבל-ארץ רציף גדול, שהיה מיושב בדלילות והפך לאזור נדידה של שבטי בדווים. שטחים נרחבים כוסו בביצות ופשטה בהם מחלת הקדחת, ובמזרח האזור - החום, הצחיחות ושנות הבצורת הקשו על חיי התושבים. .3אזורי גבול הצחיחות - מקו בית ג'וברין- אשקלון ודרומה, וכן באזור מדבר יהודה, לא קמו יישובי קבע חקלאיים, וזאת בעיקר בגלל המחסור בגשמים. גם אזורים אלה היוו שטחי נדידה לשבטי הבדווים. א. על גבי מפה אילמת של ישראל, צבעו בצהוב את האזורים דלילי האוכלוסייה ובירוק את האזורים צפופי האוכלוסייה. ב. רשמו את הגורמים לתפרוסת שקיבלתם. קבוצות האוכלוסייה בא"י, שלהי המאה ה19- כאמור, בסוף המאה ה19- התגוררו בארץ רק חצי מיליון תושבים, מרביתם ערבים ודרוזים ומיעוטם יהודים. )ד47( היישוב הערבי והדרוזי בסוף המאה ה19- היו רוב תושבי ארץ ישראל מוסלמים, שרובם התגוררו באזורי ההר, ביישובים כפריים, וחלקם חיו בערי הארץ הגדולות יפו, רמלה, לוד, עזה, שכם. בין המוסלמים נמנה 2 קבוצות ייחודיות: ד:46 ערבים כפריים בגליל עוסקים בדיש בשיטות מסורתיות, סוף המאה ה19- ד:47 התפלגות אוכלוסיית ארץ ישראל, 1893 )לפי עדות ודתות(
|
|