|
|
עמוד:180
חקלאות קיום: משק קיום חקלאי, כלומר: משק שבו המוצרים החקלאיים משמשים בעיקר לצריכה הפרטית של החקלאי ומשפחתו, ואין בו כמעט עודפים לשיווק. נקרא גם "חקלאות מחיה". אורח חיים מסורתי: אורח חיים פשוט, המתנהל ברמה טכנולוגית נמוכה ועל פי מנהגים המתקיימים לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה. בפרק זה נדון בעיצוב המפה היישובית של ישראל בפרק הזמן שהחל בשלהי תקופת השלטון העות'מאני, נמשך בתקופת המנדט הבריטי, קיבל תאוצה מאז הקמת מדינת ישראל, ונמשך עד היום. בפרק זמן זה, שאורכו כ150- שנה, התרחשו בארץ תהליכי התיישבות ששינו את המפה היישובית שלה - יישובים קיימים גדלו פי כמה וכמה באוכלוסייתם, והוקמו מאות רבות של יישובים חדשים. במהלכה של תקופה זאת התרחשו בארץ ובעולם אירועים היסטוריים רבים סוערים )למשל, מלחמות העולם(. בין האירועים האלה היו אירועים שהשפיעו השפעה מכרעת על עיצוב המפה היישובית של ארץ ישראל: ייסודה של התנועה הציונית ועלייתם של יהודים רבים לארץ בסדרה של גלי עלייה; הקמתה של מדינת ישראל; והעימות המתמשך של ישראל עם מדינות ערב. על כן נחלק את הדיון ל3- חלקים: תחילה נציג את המפה היישובית בארץ כפי שהייתה במחצית השנייה של המאה ה,19- עד 1882; אחר כך נדון בתהליכי ההתיישבות החל מתקופת העלייה הראשונה ועד קום המדינה; ולבסוף נדון בתהליכי ההתיישבות המתרחשים במדינת ישראל מאז קום המדינה ועד היום. מפת ההתיישבות באמצע המאה ה19- ארץ ישראל תחת השלטון העות'מאני הייתה ארץ ענייה שכלכלתה נחשלת, ותושביה נאלצו לשלם מיסים גבוהים לשלטון העות'מאני. בסוף המאה ה19- חיו בארץ רק חצי מיליון תושבים, מהם כשני-שלישים התגוררו בכפרים, והשאר התגוררו ביישובים עירוניים )ערים ועיירות(. בין היישובים הכפריים היו 22 יישובים חקלאיים גדולים, שרובם שכנו בבקעות שבין ההרים, שם היו שטחי קרקע נרחבים ונוחים לעיבוד חקלאי. כ640- הכפרים האחרים בארץ היו בינוניים וקטנים בגודלם. ותושבי הכפרים - אלה היו ברובם אנשים חסרי השכלה, אשר עסקו בתואלקח קםוי וניהלו חרוא םייח יתרוסמ בתקופה זאת היו בארץ ישראל כ24- ערים ועיירות שאוכלוסייתן מנתה למעלה מ1,000- תושבים, בהן חיפה, צפת, טבריה, בית לחם וירושלים )ד44(. רוב היישובים העירוניים היו יישובים בני מאות שנים, שמרבית תושביהם מוסלמים ונוצרים ומיעוטם יהודים. היישובים שימשו כמרכזי שוק, מסחר ומלאכה לאוכלוסיית הכפרים שסביבם. חלק מתושבי היישובים העירוניים עסקו בחקלאות, בשטחי קרקע גדולים שהחזיקו מסביב ליישוביהם. הם השתמשו בשיטות עבודה מתקדמות מאלה ששימשו בכפרים, והתבססו על הדרים ומטעים אחרים. ענפי המלאכה והתעשייה שהתפתחו בערים התבססו על עיבוד התוצרת החקלאית: טבק, יין והדרים. באותם הימים מצב התשתיות והשירותים בארץ היה גרוע. כך, למשל, עדיין לא הייתה כלל מערכת חשמל, ואת הערים הגדולות - ירושלים, יפו, שכם, חיפה, נצרת וחברון - חיברו דרכים מעטות, שהתאימו רק לתנועת עגלות. כל שאר הדרכים היו ראויות למסעות גמלים וחמורים בלבד. פרק שני: עיצוב מפת ההתיישבות של ישראל התקופה העות'מאנית תקופה בתולדות ארץ ישראל, שבה נשלטה הארץ על ידי האימפריה העות'מאנית - אימפריה טורקית-מוסלמית, ששלטה בחלקים נרחבים של המזרח התיכון ושל אירופה בין המאה ה14- לראשית המאה ה.20- בישראל החלה התקופה בשנת ,1517 והסתיימה בשנת ,1917 עם כיבוש הארץ בידי הבריטים. תקופת המנדט הבריטי תקופה שבה שלטה בריטניה בארץ ישראל מכוח מנדט )ייפוי כוח( שקיבלה מטעם חבר הלאומים, בין השנים .1948-1920 לשלטון המנדט הבריטי קדם שלטון צבאי בריטי בארץ ישראל, בשנים .1920-1917
|
|