|
|
עמוד:177
חשוב לציין כי בניגוד למטרופולינים אחרות - באזור באר שבע כמעט שאין רצף בנוי בין העיר המרכזית לערי הסביבה, וחלק מן היישובים באזור אינם משתמשים בכל השירותים שמציעה באר שבע. ד.39 באר שבע בשנת 1959 מה מאפיין את כלכלת האזור עד שנות ה70- וה80- הוקמו בנגב מפעלים גדולים עתירי עבודה. אלה היו בעיקר מפעלי טקסטיל והלבשה ומפעלים כימיים המבוססים על המחצבים המצויים בנגב, שהוקמו בסיוע ממשלתי וציבורי. מפעלים של תעשייה אלקטרונית ותעשיות עתירות ידע, כמעט שלא הוקמו באזור. בשנות ה90- התרחשו בנגב כמה תהליכים: n תהליך הפרטה - הבעלות על מפעלי התעשייה הועברה בהדרגה לידיים פרטיות ולידי חברות בין- לאומיות, בעיקר בענפי המחצבים והכימיה. n התעשיות המסורתיות נקלעו למשבר. מפעלים רבים נסגרו, ואחרים הועברו למדינות שכנות כמו ירדן, מצרים וטורקיה, ששכר העבודה שמשלמים בהן הוא נמוך יותר. n שיעורי האבטלה עלו, וכיום האבטלה בערי הנגב גבוהה מהממוצע הארצי. n העלייה מבריה"מ לשעבר הביאה לנגב כוח עבודה מיומן ומשכיל, שסייע בהקמת מפעלי תעשייה חדשים. בתחילת שנות ה90- קיבלה העיר באר שבע מעמד של אזור עדיפות א' (ראו מפה, ב7). המעמד החדש אמנם הביא לעיר השקעות בתעשייה והוקמו בה עשרות מפעלים, אך רוב המפעלים עוסקים בתעשייה מסורתית והשכר המשולם בהם נמוך. מגמה חדשה בפיתוח התעשייה בנגב באה לידי ביטוי בהקמת פארקים לתעשייה. כך הוקם בעומר פארק תעשייה, שבו מצוי ריכוז של מפעלי תעשייה עתירת ידע (שהגדול שבהם הוא מפעל “מוטורולה"), ופארק תעשייה נוסף מוקם סמוך לאוניברסיטת בן גוריון. המרחב הכלול במטרופולין באר שבע משופע בנופי מדבר ייחודיים, ובפיתוחם הושקעו משאבים רבים. כך פותחו חופי ים המלח והאתרים הארכאולוגיים ממשית, מצדה, עובדת ואחרים. אין ספק כי תהליכים מטרופוליניים עשויים להמריץ את בואם של התיירים ולעודד יוזמות להקמת מפעלי תיירות נוספים. ד.40 באר שבע כיום
|
|