|
|
עמוד:167
תנועות הגירה במטרופולין תנועות ההגירה של האוכלוסייה היהודית במטרופולין ירושלים מתועדות היטב. לגבי האוכלוסייה הערבית - אמנם ידוע שיש הגירה של אוכלוסייה זאת ממזרח ירושלים ואליה, אך מאחר שאין על כך מידע מסודר נעסוק באוכלוסייה היהודית בלבד. הבנייה ביישובים הסובבים את ירושלים האיצה את תהליך הפירוור והגבירה את קצב עזיבת העיר. בין העוזבים - משפחות חילוניות מבוססות רבות, המהגרות מן העיר בגלל סיבות כמו יוקר הדיור, תחרות בין חילונים לחרדים על אזורי מגורים, או חיפוש אחר מקורות תעסוקה. בתחילה פנו רוב המהגרים ליישובים ביהודה ושומרון )כמו מעלה אדומים וגבעת זאב(, ובשנים האחרונות גברה ההגירה גם אל יישובים ממערב לעיר, כמו מבשרת ציון, צור הדסה, בית שמש ומודיעין )ד-20ד22(. ליישובים אלה עוברים תושבים גם ממטרופולין תל אביב. בשל הקירבה הגאוגרפית בין שתי המטרופולינים, רבים אינם מהססים להתגורר באזור ירושלים ולעבוד במטרופולין תל אביב. כך הם נהנים משני העולמות - סביבה הררית וירוקה במקום המגורים, והיצע נרחב של מקומות עבודה במטרופולין תל אביב. בעשורים האחרונים עוזבות את ירושלים גם משפחות דתיות וחרדיות. זאת בגלל מצוקת הדיור בעיר, ואפשרויות הדיור הזולות בסביבתה, שנפתחו עם הקמתם של יישובים דתיים כדוגמת אפרתה, יישובים חרדיים כדוגמת ביתר עילית ומודיעין עילית, ושכונות חרדיות בבית שמש ובכוכב יעקב. )ד20( ארגון המטרופולין וניהולה במטרופולין ירושלים יהודים וערבים גרים אלה לצד אלה, והיחסים בין שתי הקהילות מורכבים ומסובכים. אין גבולות ברורים בין שתי האוכלוסיות, ושיתוף הפעולה בין הרשויות היהודיות לערביות מצומצם - בגלל שטחה הגדול של המטרופולין, ובעיקר בגלל הצרכים השונים והניגודים הרבים בין האוכלוסיות. מורכבות זאת יוצרת קושי בניהולה של מטרופולין ירושלים, ולכך יש ביטוי בתחומים שונים, לדוגמה: • המתח הפוליטי גורם להגבלת התנועה החופשית במרחבי המטרופולין, ולצורך בכבישים עוקפים שיצמצמו את המגע בין האוכלוסיות. • בגלל המתח הפוליטי והביטחוני, המרחק בין היישובים ואופים השונה - יש מעט מאוד שיתוף פעולה בין יישובי המטרופולין בתחומים כמו פיתוח תשתיות, תיירות, כלכלה או איכות הסביבה. • ובתוך ירושלים: מכיוון שהעיר היא מרכז רוחני ליהדות, לנצרות ולאסלאם, כל תכנית פיתוח בעיר - סלילת כביש, הקמת מבנה או שכונה - מחייבת את העירייה לוודא שאין פגיעה באחת הדתות. במטרופולין ירושלים יש כמה התארגנויות ושיתוף פעולה בין יישובים בנושאים שונים. לדוגמה, היישוב מבשרת ציון מפנה את האשפה לאתר סילוק האשפה של העיר ירושלים הנמצא סמוך לאל-עזריה; מתקן הביוב המרכזי של העיר ירושלים נמצא בנחל שורק, ורשויות מקומיות נוספות התחברו למתקן זה תמורת תשלום לעיריית ירושלים; והיישובים הנמצאים בבית לחם ובסביבותיה מקבלים את מימיהם מקידוחי מים שנמצאים בתוך שטחה של העיר ירושלים. ירושלים - בירתה ההיסטורית של ישראל מתוך: יישובים במרחב ד.21 העיר מעלה אדומים, השוכנת כ7- ק"מ מזרחית לירושלים, נוסדה בשנת .1975 עיר זאת, המתפתחת בקצב מהיר, מונה כיום קרוב ל30,200- תושבים )נכון לשנת 2005( ד.22 היישוב מבשרת ציון שוכן כ10- ק"מ מערבית לירושלים, בגובה 750 מ' מעל פני הים. קיים ביקוש גדול למגורים ביישוב הזה, בעיקר בקרב תושבים מירושלים ותל אביב. כיום היישוב מונה קרוב ל22,400- תושבים )נכון לשנת 2005(
|
|