|
|
עמוד:155
עם הזמן תהליך הפירוור ”נוגס" בשטחים הפתוחים המצויים בתחומי המטרופולינים: שטחים חקלאיים, פארקים ושטחי בור הולכים ונעלמים, ותחתיהם צצים שטחים בנויים. רשויות התכנון של ישראל מבקשות להאט את תהליך הפירוור ולצופף את הבנייה בתוך הערים, שכן באזורים צפופי אוכלוסין אפשר לספק לתושבים שירותים שהם מגוונים יותר, זולים יותר וברמה גבוהה יותר. לדוגמה: מבחינה כלכלית אפשר לפתח אמצעים מגוונים של תחבורה ציבורית רק באזורים צפופים. יתרון אחר של יישובים צפופי אוכלוסין הוא הקירבה בין אזורי המגורים לבין מקומות העבודה, הבילויים והלימודים. קירבה זאת נחוצה במיוחד לילדים, לאחוז מסוים מאוכלוסיית הקשישים, ולמי שאינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק מכונית פרטית )ובישראל - ל46%- ממשקי הבית אין מכונית(. כיצד יוצרים יישובים צפופים? על ידי בניית בתים רבי קומות; על ידי תכנון מודרני של שכונות מגורים - למשל, יצירת ”חצר" משותפת לכמה רבי קומות )ד7(; ועל ידי ”פינוי ובינוי" - פינוי של אזורים ישנים ומוזנחים, ובמקומם בניית בתים רבי קומות או בנייה בצפיפות גדולה. על היוממות והתחבורה במטרופולינים בכל המטרופולינים בישראל מתקיימות גם תנועות גדולות של םיממויתנועות אלה מתרחשות לא רק בתוך תחומי המטרופולינים אלא גם ביניהן, ויש להן אופי מחזורי - אנשים יוצאים לעבודה מדי בוקר, וחוזרים לביתם מדי ערב. ממדי היוממות ומרחקי היוממות הולכים וגדלים, ושעות היציאה לעבודה והחזרה מהעבודה הן שעות של גודש תחבורה. )ד,8 ד9( תנועת היוממות ניכרת היטב בכבישי הארץ: מספר היוממים שברשותם רכב הולך וגדל, ומערכת התחבורה הציבורית הולכת ומתרחבת. בשנים האחרונות מתבצעים בתחומי כל המטרופולינים פרוייקטים המיועדים לפתח ולייעל את התחבורה הציבורית, לדוגמה: מרחיבים כבישים ומייעדים מסלולים מיוחדים לתחבורה הציבורית, ומפתחים רשתות של רכבות - רכבות פרוורים ורכבות קלות )ראו עמ' 140(. כמו כן נפתחה לתחרות ההסעה באוטובוסים בתחומי המטרופולינים וביניהן, נראה שבעתיד היא לא תהיה עוד בשליטה בלעדית של החברות ”אגד" ו"דן". כך יש סיכוי טוב שהשירות הניתן באוטובוסים יהיה יעיל יותר, נוח יותר וזול יותר. קצב ההתפתחות של תשתיות התחבורה - הן במטרופולינים והן בדרך אליהן - אינו מהיר יחסית לצרכים הגדלים: פקקי תנועה, מחסור במגרשי חניה ובתחבורה ציבורית נוחה, כבישים שאינם מתחדשים במהירות מספקת - כל אלה גורמים לכך שהיוממים נאלצים לבלות יותר ויותר זמן בדרכם לעבודה ובחזרה לביתם. )ראו גם יחידה ג, פרק שלישי( ארגון המטרופולינים וניהולן אמנם לעתים תושבי המטרופולין מתנהגים כאילו הם חיים ביישוב אחד גדול, אבל למעשה המטרופולינים מפוצלות ליישובים. לכל אחד מהיישובים במטרופולין יש תושר תימוקמ משלו, והיא האחראית לניהול ולארגון ענייני היישוב בתחומים שונים - חינוך, תרבות, שירותי דת, שירותי ניקיון וגינון, חלק משירותי הבריאות, שירותי כבאות ומערכת התחבורה. הקשרים בין היישובים אינם פשוטים, ולא אחת מתנהלת ביניהם תחרות - סמויה או גלויה: כל רשות מעוניינת בתושבים בעלי הכנסה גבוהה המשלמים מסים גבוהים, וכל רשות מעודדת הקמת מפעלי תעשייה ומרכזי מסחר המביאים ליישוב מקורות הכנסה חשובים. ערכו השוואה בין החיים בצפיפות גבוהה במרכזי הערים לבין החיים בצפיפות נמוכה בפרוורים. מה הם היתרונות והחסרונות של כל אחד מסגנונות החיים? מה דעתכם, האם רשויות התכנון צודקות בבק להאט את תהליך הפירוור? נמקו. היעזרו במאמר שבספרייה הווירטואלית, "הפגיעה בשטחים פתוחים", וכן במאמרים אחרים, והסבירו את ח שיבותם של השטחים הפתוחים לחיים במטרופולין. היעזרו גם ביחידה ו. הפגיעה בשטחים פתוחים אלי בן-ארי יומם: אדם הנוסע יום-יום מיישוב מגוריו ליישוב אחר לצורכי עבודה או לימודים. היוממות היא אחד המאפיינים הבולטים ביותר של המטרופולינים, שכן רבים מתושבי המטרופולין מתגוררים ביישובים שונים ברחביה, אך עובדים בעיר המרכזית שלה. רשות מקומית: הגוף המנהל יישוב כלשהו או קבוצת יישובים, מייצג את ענייני התושבים אצל השלטון המרכזי, ומשמש נציג השלטון המרכזי אצל התושבים: - עירייה - רשות מקומית המנהלת את ענייניה של עיר. - מועצה מקומית - רשות מקומית המנהלת את ענייניהם של יישוב עירוני או של יישוב כפרי. - מועצה אזורית - רשות מקומית המאגדת בתוכה כמה יישובים כפריים באותו אזור ומנהלת את ענייניהם.
|
|