|
|
עמוד:146
מאפייני התקשורת בישראל למדינת ישראל, השוכנת מרחק אלפי קילומטרים מהשווקים הבין-לאומיים המרכזיים המצויים בארה"ב, באירופה ובמזרח הרחוק, חשוב מאוד לקיים מערכות תקשורת מתקדמות. קשריה של ישראל עם מרכזים אלה הולכים ומתהדקים בעקבות תהליכי הגלובליזציה, והשימוש במערכות התקשורת ”מקצר" את המרחק אליהם. התחזיות מראות כי משמעותו של המרחק תקטן עוד יותר עם ההתפתחות המתמדת של אמצעי התקשורת וירידת מחיריהם. מערכות התקשורת בישראל מצמצמות את השפעתם של מרחקים גאוגרפיים ומקרבות אזורי שוליים למרכזים של פעילות כלכלית וחברתית. כתוצאה מכך מתאפשרת פעילות של חברות כלכליות ומפעלי תעשייה בצפונה ובדרומה של ישראל, כמו חברת ”ישקר" באזור תפן שבגליל ומפעל ”נטפים" בנגב. ואף על פי כן, במרכז הארץ קיימות רשתות תקשורת צפופות ויעילות יותר מאשר באזורים שבשולי המדינה ובאזוריה הכפריים. ובתוך הערים - אזורי העסקים הם עתירי תקשורת, ולעומת זאת תושביהן של שכונות המגורים הדלות ממעטים להשתמש באמצעי תקשורת. רובם המכריע של אמצעי התקשורת בישראל נמצא כיום בידיים פרטיות של בעלי הון. ההיצע המגוון של אמצעי התקשורת גורם לתחרות על ליבם ועל כיסם של הצרכנים, והוא מביא לשיפור בשירותים הניתנים לתושבי ישראל ולהוזלה ניכרת במחירים, בעיקר במחירי השימוש בטלפון ובאינטרנט. כאן חשוב לציין שישראל נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם במספר התושבים המחזיקים בטלפונים ניידים! לתקשורת כוח רב והשפעה גדולה על המשתמשים בה. וכדי שכוחה והשפעתה לא ינוצלו לרעה, נחקקו חוקים והוקמו מועצות ציבוריות ומוסדות פיקוח )כמו הצנזורה הצבאית(, הבודקים את פעולתם של אמצעי התקשורת - בעיקר בכל הקשור לביטחון המדינה. למרות כל אלה, היכולת לפקח על המידע העובר בתקשורת הולכת ונחלשת בעידן האינטרנט, ומידע רב, שהיה בעבר מסווג, הופך כיום לגלוי לציבור. מקום לדאגה… מערכות התקשורת הן עדיין ”צעירות", ועדיין איננו יודעים בוודאות מהי מידת השפעתן על חיינו. אין ספק שלמהפכת התקשורת יש היבטים חיוביים רבים, אך עם הזמן מתחילות להסתמן גם כמה מגמות מדאיגות: • אמצעי התקשורת בישראל מאופיינים בתהליכי הפרטה ומסחור. בעזרת תהליכים אלה היה אפשר ליצור שוק תקשורת חופשי, ולעורר תחרות שתביא לעלייה מתמדת ברמתו של המידע העובר דרך אמצעי התקשורת. ואולם בפועל, רוב אמצעי התקשורת נמצאים בידיהן של כמה משפחות בעלות הון, ויש חשש שמטרות אישיות ומסחריות, וגורדמ )רייטינג(, הם שיקבעו איזה מידע יוצג באמצעי התקשורת השונים. • השימוש באמצעי התקשורת משנה הרגלים תרבותיים וחברתיים, ויש החוששים שהמחשב יוצר דור של צעירים ה"מכורים" למחשב וממעטים בקשרים חברתיים; הטלפון הנייד פורץ את גבולות צנעת הפרט, וכל מי שרוצה יכול לקלוט שפע של מידע אישי וסודי; בתוך שפע המידע שמספקת רשת האינטרנט מועבר גם מידע שאינו מהימן, או שאינו מבוסס, וגרוע מזה - חלקו גזעני, מסית, אנטישמי וכדומה, וכל מי שמשתמש ברשת נחשף למידע כזה. • בנוסף על כל אלה - יש הטוענים שהקרינה האלקטרו-מגנטית הנפלטת מהאנטנות ומן המכשירים עצמם מזיקה לבריאות, וכי הנזקים הבריאותיים יתגלו בעוד שנים אחדות. מדרוג )רייטינג(: אחוזי הצפייה בתכנית טלוויזיה מסוימת שלפיהם קובעים את ההצלחה של התכנית. את המדרוג קובעים לפי מדגם של אנשים הנשאלים אם הם צופים בתכנית. מתקשרים אתר אינטרנט מאבטחים ופורצים: עימות מתמשך אריה חשביה התמכרות לאינטרנט ליאור עילם דור דיגיטלי יונית שולמן אתרי הנאצה אורי רדלר מה הן ההשפעות החיוביות וההשפעות השליליות של מערכות התקשורת על חיי היום יום שו? מערכת התקשורת בישראל מפותחת ביחס למערכות התשתית האחרות. מנו 3 גורמים להתפתחותה של מערכת זאת דווקא.
|
|