|
|
עמוד:138
התחבורה ביבשה, באוויר ובים ישראל רחוקה ממרכזי הכלכלה העולמיים, וקשריה עם המדינות השכנות מוגבלים. לכן מערכת התחבורה היבשתית משרתת בעיקר את הנסיעות בתוך המדינה, ומערכות התחבורה האווירית והימית משרתות בעיקר את הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. לפני ישראל עומדים אתגרים גדולים בכל אחת מן המערכות האלה. התחבורה היבשתית מערכת התחבורה היבשתית כוללת את הכבישים, את כלי הרכב הפרטיים והציבוריים (המובילים נוסעים), את המשאיות (המובילות מטענים), את מסילות הברזל ואת הרכבות (המובילות נוסעים ומטענים). מספר כלי הרכב הפרטיים בישראל גדל משנה לשנה, ועימם גדלים עומס התנועה, מספר תאונות הדרכים, צריכת האנרגיה, שעות העבודה המתבזבזות בעמידה בפקקים, זיהום האוויר והפגיעה בסביבה. למרות זאת, מרבית תושבי ישראל מעדיפים את הרכב הפרטי שלהם על פני התחבורה הציבורית, ויש לכך כמה סיבות: .1 העלייה ברמת החיים - יותר ויותר אנשים יכולים להרשות לעצמם לקנות רכב פרטי, המאפשר להם לנוע ממקום למקום בלי שיהיו תלויים בלוח הזמנים של אוטובוס או של רכבת. .2תהליך הפירוור - אנשים עוזבים את העיר ופונים לפרוורים כי הם מחפשים איכות חיים טובה (ראו ביחידה ד). ומכיוון שבפרוורים התחבורה הציבורית דלילה, אנשים רוכשים רכב פרטי כדי לנוע ממקום למקום. .3יעילות נמוכה של התחבורה הציבורית - התחבורה הציבורית בישראל מתפתחת בקצב איטי יחסית, היא לא מספיק מגוונת, ותדירות ההסעות בה אינה עונה על הצרכים. .4מימון רכב פרטי - מעבידים רבים מעמידים לרשות עובדיהם רכב שהוא רכוש החברה או משלמים להם עבור הדלק, הביטוח והוצאות הרכב האחרות. פיתוח אמצעי תחבורה ציבורית, ובעיקר אוטובוסים ורכבות, עשוי לצמצם את בעיית התחבורה בישראל. (ראו גם עמ 141-140) מערכת תחבורה יבשתית: התשתיות ואמצעי התחבורה הנמצאים ונעים ביבשה. די למדיניות הכביש יוסף תמיר תחבורה יבשתית בישראל דורון בלשה דחייה תהיה בכייה לדורות גדי כפיר ג.38 תחבורה ציבורית ורכב פרטי בכניסה לתל אביב
|
|