|
|
עמוד:126
הדלק הנוזלי הנפט הוא מקור האנרגיה העיקרי במשק האנרגיה הישראלי, ובשנת 2004 סיפק הנפט כ70%- מצורכי האנרגיה של המדינה. (ראו מסגרת, עמ' 128) ישראל מייבאת את הנפט הדרוש לה ממדינות שונות בעולם. עד שנות ה70- ייבאה ישראל את רוב הנפט מאיראן, מוונצואלה וממקסיקו, שהיו אז בין יצואניות הנפט הגדולות בעולם. לאחר מלחמת ששת הימים (1967) וכיבוש חצי האי סיני, הפיקה ישראל את רוב הנפט שהיה דרוש לה מבארות הנפט בסיני. שאיבת הנפט מבארות אלה הופסקה כשישראל החזירה את סיני לידי מצרים במסגרת הסכמי השלום בין שתי המדינות. בשנות ה70- חוללו מדינות ערב משבר נפט עולמי מסיבות פוליטיות וכלכליות: הן צמצמו מאוד את הפקת הנפט וגרמו על ידי כך למחסור בין-לאומי חמור במקור אנרגיה חשוב זה, ולעלייה מסחררת במחיריו. אמנם משבר הנפט חלף, ומחירי הנפט ירדו מאוד, אבל כדי להבטיח אספקה קבועה של נפט החלה ישראל לרכוש נפט ממדינות נוספות. כיום ישראל רוכשת את הנפט הדרוש לה מכמה ספקים שונים. 82% מן הנפט מיובא ממדינות בריה"מ לשעבר, ושאר הנפט מיובא ממצרים, ממערב אפריקה ומנורווגיה. כן החלה ישראל להשתמש שימוש רב יותר בפחם ובגז טבעי בתחומים שבהם הם יכולים להחליף את הדלק הנוזלי, בעיקר בהפקת חשמל. ישראל מייבאת נפט גולמי (95% מהנפט המיובא הוא נפט גולמי) וגם מעט מוצרי נפט, והיא מייצאת מעט עודפים של מוצרים המופקים בבתי הזיקוק בישראל. בשנת ,2003 למשל, ישראל ייצאה כ3.1- מיליון טונות של מוצרי נפט. בשנים האחרונות משק האנרגיה בישראל הולך ונפתח, ולחברות דלק רבות הותר לסחור במוצרי נפט ולפתוח עוד תחנות דלק בנוסף לקיימות. החברות המסחריות האלה מייבאות יותר ויותר מוצרי נפט, ונוצרת תחרות בין מוצרי היבוא לבין המוצרים של בתי הזיקוק הישראליים. תחרות כזאת עשויה להביא להורדת מחיריהם של מוצרי הדלק הנוזלי. הנפט הגולמי מגיע במכליות נפט אל נמלי ישראל - חיפה, אשדוד, מסוף הנפט באשקלון ואילת. הנפט הגולמי מובל במכליות אל הנמלים, ומשם הוא מובל אל בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד (ג23). מבתי הזיקוק מועברים המוצרים השונים במכליות ובצינורות לאחסון או להפצה. צרכנים גדולים מחוברים בצינורות ישירות אל בתי הזיקוק. למשל, נמל התעופה הבין-לאומי בן גוריון מקבל דלק למטוסים ישירות מבית הזיקוק באשדוד.
|
|