|
|
עמוד:108
דרכם של המים ממקורותיהם הטבעיים אל הברז ארוכה ומסובכת: צריך למצוא מקורות מים, להקים מערך לשאיבתם ולהובלתם וגם לדאוג לאיכותם. רשויות המים בישראל ממונות על אספקה שוטפת ואמינה של מים באיכות הראויה לכל צרכן במדינה - חקלאי או תעשיין, בעיר או בכפר, בצפון או בדרום. הרשויות צריכות אף לתכנן את העתיד, כדי שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מאספקת מים סדירה. הנושאים העיקריים הנמצאים על סדר היום של רשויות המים בישראל הם: כמות המים, איכות המים, ניהול מערכות המים, ושיתוף פעולה בענייני המים עם מדינות האזור. בפרק זה נדון בנושאים אלה ובדרכים הננקטות בישראל לטיפול בהם. כמות המים ניהול משק המים של המדינה דומה לניהול חשבון בנק: בטור ההכנסות נרשמות כמויות המים שאפשר להפיק ממקורות המים, ובטור ההוצאות נרשמות כמויות המים שהצרכנים השונים צורכים. המצב הטוב ביותר בחשבון המים )כמו בחשבון הבנק( הוא כשיש יותר הכנסות מהוצאות, כלומר כאשר לרשות המדינה עומדת כמות מים גדולה מהכמות שהיא צורכת. מצב פחות טוב הוא כששני הטורים מאוזנים, כלומר כשהמדינה צורכת את כל המים העומדים לרשותה. וכאשר המדינה צורכת יותר מים מהכמות העומדת לרשותה, מצבה דומה למשיכת יתר בחשבון הבנק: חשבון המים שלה נמצא במצב של גירעון, ובכך היא מסכנת את מקורות המים שלה. עיון בנתונים של הפקת המים בישראל לעומת צריכתם מראה שמאז ראשית שנות ה90- נוצר במדינה גירעון הולך וגובר במים, וכי מי המשקעים אינם מצליחים להתגבר על הגירעון ולמלא את מקורות המים הטבעיים. במהלך השנים האלה היו כמה שנות בצורת רצופות, ואילו אוכלוסיית ישראל גדלה במהירות, רמת החיים עלתה וכך גם צריכת המים. התחזיות הן שבשנים הבאות הגירעון במים ילך ויגדל. )ג2( מספר התושבים ממערב לירדן - בישראל ובשטחי הרשות הפלשתינית - הניזונים מאותם מקורות מים צפוי לגדול, וכך תעלה גם צריכת המים באזורים אלה. כדאי לדעת שצריכת המים גדלה בקצב מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסייה. פרק ראשון: מערכת המים ג.2 משק המים בישראל, 2004 !2
|
|