|
|
עמוד:73
המעורבות הממשלתית בענף החקלאות מצטמצמת ענף החקלאות בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, התאפיין מאז ומתמיד במעורבות רבה של הממשלה. בשנים האחרונות הולכת ופוחתת מעורבותה של הממשלה בחקלאות. מאז העליות הראשונות, לאורך שנים רבות לא הייתה החקלאות בישראל ענף כלכלי בלבד. היא הייתה נושא מרכזי בהתיישבות היהודית בארץ ישראל ובהגשמת הציונות. ”אם חקלאות כאן, מולדת כאן" - זו הייתה תפיסתם של המתיישבים, והם ראו בעבודת החקלאות אורח חיים אידיאלי ולא פרנסה בלבד. המתיישבים החקלאים יצרו בארץ חברה חדשה וצורות יישוב שיתופיות שהן ייחודיות לישראל. חלק גדול מן היישובים החקלאיים הוקמו באזורים קשים להתיישבות ובאזורי ספר )ליד הגבול(, כי ההתיישבות והביטחון היו חשובים לעצם קיומו של היישוב היהודי. במשך שנים לא מעטות הייתה החקלאות גם אחד הענפים הכלכליים החשובים בישראל, והיא תרמה תרומה ניכרת ליצוא של המדינה. ענף ההדרים, לדוגמה, היה במשך עשרות שנים ענף היצוא הראשי של ישראל, ובשנות ה50- הוא סיפק חלק חשוב מצריכת פרי ההדר במדינות אירופה. )ב17( עד לעת האחרונה ייחסו ממשלות ישראל השונות חשיבות רבה לענף החקלאות, ובהתאם לכך הן נקטו פעולות שונות: הן הגנו על החקלאים על ידי פיקוח על מחירי התוצרת החקלאית, וקבעו תוסכמ רוציי למרבית הגידולים החקלאיים. כל גידול שעמד במכסה המוקצבת זיכה את בעליו בהידיסבוס. לדוגמה, לחקלאי שגידל תרנגולות נקבעה מכסה של ביצים שהוא רשאי למכור. עבור מכסת הביצים שהוא שיווק הוא קיבל סובסידיה - תשלום קבוע תמורת כל ביצה שהוא מייצר. אם מספר הביצים שהוטלו היה גבוה מן המכסה, החקלאי נאלץ להשמיד את העודף או למכור את הביצים שמעבר למכסה בלי לקבל עליהן את הסובסידיה, והרווח שלו מהן היה קטן יותר. דבר זה לא היה כדאי לחקלאים, והם השתדלו לשווק ביצים רק לפי המכסה. כך נמנעה תחרות בין מגדלי הביצים, ומחירי הביצים נשמרו. בשנים האחרונות צומצמה מאוד מעורבותה של הממשלה בחקלאות. כמעט כל המכסות בוטלו, וכיום החקלאים יכולים לגדל כל גידול שהם רוצים, ובכל כמות שהם רוצים. תנאי השוק והרווחיות, הם שמכתיבים לחקלאי אם לגדל מוצר מסוים, ואיזו כמות לגדל. למשל, אם יש בשוק דרישה לוורדים, יותר חקלאים יפנו לגדל ורדים כדי להגדיל את רווחיהם. אם יהיו עודפים, החקלאים הם שישאו בהפסדים. למרות הצמצום במעורבות הממשלה, חקלאי ישראל נהנים גם כיום מתמיכה ומהטבות: הקלות במחירי הקרקע והמים; תמיכה כספית בעת נטיעת מטע, הקמת חממה ועוד. ועם זאת, התמיכה בחקלאי הישראלי נמוכה יחסית לזו שמקבלים חקלאי מדינות מפותחות אחרות. ביפן, למשל, בשנת 1998 - 63% מהכנסתו של החקלאי הממוצע נבעו מתמיכה ממשלתית, ומדינות רבות מפצות את החקלאים גם על ירידת המחירים בשוק המקומי או על שינויים בשערי המטבע. ענף החקלאות בארץ נהנה ממערכת מחקר מן המפותחות ביותר בעולם, וההדרכה ניתנת לחקלאים חינם. כל אלה תרמו רבות להישגים מרשימים של החקלאות הישראלית. )ראו מסגרת, עמ' 75-74( מכסות ייצור: הגבלות על היקף הייצור, שהממשלה מטילה על החקלאות ועל התעשייה במטרה למנוע עודפים ולשמור על רמת המחירים. סובסידיה: מענק, תמיכה כספית, על פי רוב של הממשלה, הניתן למפעלי תעשייה, לחקלאות או למוסדות כדי לאפשר את המשך פעילותם או כדי להוזיל את מחירי מוצריהם לצרכן. מועצת הפירות אתר אינטרנט מועצת הירקות אתר אינטרנט מועצת הלול אתר אינטרנט מבנה ופעולות המו"פ החקלאי בישראל אתר אינטרנט גלשו באתרי האינטרנט המוצעים בספרייה הווירטואלית וציינו דרכים שונות שבהן המעורבות הממשלתית תומכת ומעודדת את ענף החקלאות. ב.17 כרזה משנות ה,50- המציגה את ענף ההדרים בישראל בתפארתו עיצוב: גבריאל ומקסים שמיר
|
|