|
|
עמוד:160
המספר הסתמי ספרו בקול מ1- עד .10 באיזו צורה של המספרים השתמשתם בספירה - בצורת הזכר או בצורת הנקבה? האם ספרתם "אחד, שניים, שלושה, ארבעה..." או "אחת, שתיים, שלוש, ארבע..."? צורת היסוד של המספרים היא צורת הנקבה, ולכן אנו סופרים "אחת, שתיים, שלוש, ארבע...". כאשר לא מונים שמות עצם אלא סופרים "סתם", כלומר כשמשתמשים בשמות המספרים עצמם ללא תוספת של שם עצם כלשהו, יש להשתמש בצורת היסוד, כלומר במספר בצורת הנקבה: אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר וכדומה. לדוגמה, בתרגילי החשבון למיניהם, תרגילים של מספרים בלבד, אומרים: שלוש ועוד חמש, שלוש עשרה פחות תשע, עשר כפול שבע וכדומה. כאן לא מציינים את מה המספר מונה. אין כאן שלוש מטבעות או שלושה מטרים, אלא שם המספר "שלוש". מספר זה נקרא "מספר סתמי". המספר הסתמי משמש אותנו גם כתווית המציינת פרטים שונים: הבית, הטלפון, תעודת הזהות, הגיל, האוטובוס או העמוד בספר. המספר הסתמי משמש לציון כל אלה שהמילה "מספר" מקדימה אותם או שאפשר להכניס לפניהם את המילה "מספר": אוטובוס מספר תשע; מספר הטלפון שלי הוא: שתיים שמונה חמש שבע תשע אחת; הוא גר ברחוב הכלנית מספר שלוש; עיין בעמוד מספר שבע וכדומה. בדוגמות אלה משתמשים בצורת היסוד של המספר, כלומר בנקבה, בלי להתחשב בשם העצם, שאת מספרו אנו מציינים, כיוון שכאן אין מונים דבר. מספרו של קו האוטובוס הוא "תשע", ואין זה אומר שספרנו תשעה אוטובוסים; בדיוק כשם שהמשפט "עיין בעמוד שלוש" פירושו "עיין בעמוד מספר שלוש" ולא "עיין בשלושה עמודים". טיפים ■ בשמות עצם בזכר המספר המונה מסתיים ב-‘ה. בשמות עצם בנקבה - ללא סופית: שלושה נערים, שלוש נערות. ■ אם אין בטוחים במין הדקדוקי של שם העצם כדאי לצרף לו תואר: אגורות שחוקות, שקלים בודדים. ■ ממספר 2 ומעלה יבוא השם הספור ברבים: שלושה אחוזים )ולא *שלושה אחוז(, שני שלישים )ולא *שני שליש(. ■ את המאות תמיד סופרים בנקבה משום ש"מאה" הוא שם עצם בנקבה: ארבע מאות גברים, שש מאות מחשבים. לא חשוב אם שם העצם שבא אחרי המאות הוא זכר או נקבה, כי סופרים את המאות.
|
|