העיר כמרכז דתי

עמוד:10

מבחינה פוליטית היו הערים מאורגנות תחילה כקהילות מקדש, כלומר - הקרקעות היו בבעלות המקדש, וכוהני המקדש סיפקו את האמצעים (כמו זרעים או בהמות) הנחוצים לקיום חקלאות, והפרישו מן היבולים לבני הקהילה. בקהילה היו עובדי אדמה וגם אומנים (בעלי מלאכה), פקידים וסוחרים. עם הזמן תפס מלך את הסמכויות בערים אלו, וכמו אזרחי העיר וזקניה נתפס אף המלך כמי שפועל מטעם השליט האמיתי של העיר, הלא הוא האל המגן על העיר. מציאות זו השפיעה על התחזקותן של ערים בודדות ועל השתלטותן של ערים אלו על אזורים נרחבים ועל ערים אחרות. כך נוצרו האימפריות הראשונות של העולם העתיק: האימפריה האכדית והאימפריות הגדולות שבאו בעקבותיה - השומרית, האשורית והבבלית. המקדש והעיר ההר הוא בעיקרו תחום הפעילות המסתורית של הכוחות העל-אנושיים. וכשהקימו השומרים את ההרים המלאכותיים, אשר עליהם נבנו מקדשיהם, יצרו את התנאים שבם נתאפשר המגע-ומשא עם האלים. בעשותם כך הם גם חיזקו את ליכודם המדיני. הבניין הענקי, אשר הוקם כדי ליצור קשר עם הכוח שהעיר תלויה בו, העיד לא רק על רוממותם הנשגבה של האלים, אלא גם על כוחה של הקהילה, המסוגלת למאמץ אשר כזה. המקדשים הגדולים היו אפוא גם עדות לאדיקות וגם מקור לגאווה אזרחית. הם אמנם נבנו כדי להבטיח את הגנת האלים על העיר, אך בו-בזמן גם הגדילו את חשיבותה של האזרחות העירונית. מבנים אלה, שהאריכו ימים אחרי בוניהם, אמנם היו מצבות-זיכרון לגדלותן של הערים. במקדשים אלה אנו מוצאים את הסימנים הראשונים לאמצאה חדשה, אשר בלעדיה אי-אפשר היה לגשת לביצוע עבודות עצומות כאלה או לארגון קהילתי בקנה-מידה ניכר - אמצאה זו היא הכתיבה. (ה' פרנקפורט, לידתה של הציביליזאציה במזרח הקרוב, עמ' 65-66) 1 מה היה תפקידו של המקדש בעיר השומרית? 2 החוקר פרנקפורט טוען כי למקדשים הייתה חשיבות מדינית. מדוע? 3 מה לדעתכם הקשר בין המצאת הכתב לבניית מקדשים? 4 היכן הוקמו המקדשים בערי המזרח הקדום? מדוע? פסל ברונזה בדמותו של מלך אכדי 2250 לפסה"נ בערך. הארמונות והמקדשים של העיר הקדומה חורסאבאד, בירת ממלכת אשור במאה ה-8 לפסה"נ שחזור מן המאה ה-19 (תחריט עץ). בחלקו האחורי נראה מבנה הזיגורט (מעין מגדל שבראשו מקדש). אפשר להבחין גם בחומת העיר.

קודם  |  הבא