מוצאי שבת

עמוד:211

תפילות השבת וברכותיה ברכת הגפן [במוצאי שבת חול המועד מתחילים כאן] סברי מרנן ורבנן ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן. [אמן] ברכת הבשמים המבדיל מניח את הגביע, נוטל בידו את הכלי המכיל את הבשמים ומברך: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא מיני בשמים. [אמן] המבדיל מריח מן הבשמים, ונוהגים להעביר את הכלי בין הנוכחים כדי שיריחו ממנו. ברכת מאורי האש נוהגים להביט בשעת אמירת הברכה הבאה על ציפורני הידיים שמשתקף בהן אור הנר: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא מאורי האש. [אמן] ברכת ההבדלה המבדיל חוזר ונוטל את כוס היין בידו ואומר: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, המבדיל בין קדש לחל, בין אור לחשך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה יהוה, המבדיל בין קדש לחל. [אמן] והמבדיל שותה את רוב הגביע. מנסכים על המזבח יחד עם קרבן התודה, אות הודיה על הישועה שזכה לה האדם. ימי המעשה: כינוי לששת ימי הבריאה בפרט, ולימות החול בכלל. ברכת הגפן: את ההבדלה ניתן לערוך גם על משקה אחר [כגון בירה], ואז מברכים "שהכל נהיה בדברו". נוהגים למלא את הגביע עד לשפתו, כסימן לברכה ולשפע. ברכת הבשמים: הרחת ריח טוב [והברכה על כך] נותנת ביטוי סמלי לצער הפרידה מן השבת. הריח הטוב מעודד ומחזק את הנפש, ומסייע לה להתגבר על המעבר הקשה מקודש לחול. ברכת מאורי האש: השימוש באור הנר [והברכה על כך] נותן ביטוי סמלי לחזרה אל חיי החולין, שכן הדלקת האש היא מן האיסורים הבולטים של יום השבת. ההבטה על ציפורני האצבעות באה כדי לעשות שימוש בפועל באור, שכן השתקפות האבוקה בצפורן ניכרת לעין, וכך יכול האדם לברך על דבר שיש לו ממנו תועלת כלשהי, ולא תהיה ברכתו ברכה לבטלה. המבדיל בין קדש לחל: מטבע לשון המצוי בויקרא י, י ["להבדיל בין הקדש ובין החול"]. אגב כך

קודם  |  הבא