|
|
עמוד:204
תפילות השבת וברכותיה קידוש לסעודה שלישית יש הנוהגים לקדש על היין גם בסעודה זו [אך אין זה מנהג נפוץ]. במקרה זה מוזגים יין או מיץ ענבים לגביע, והמקדש מרים אותו מעט מעל השולחן ביד ימינו ואומר: ויאמר משה, אכלהו היום, כי שבת היום ליהוה, היום לא שמות טו, כה תמצאהו בשדה. ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא שמות טז, כט-ל נתן לכם ביום הששי לחם יומים. שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי. וישבתו העם ביום השביעי. על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו. שמות כ, יא ברכת הגפן סברי מרנן ורבנן: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן. כשמקדשים בסוכה בשבת חול המועד סוכות מוסיפים: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסכה. וכל המסובים שותים מן הגביע. יש לאכול פת גם בסעודה שלישית, אך יש המקלים בעניין זה ומסתפקים במזונות אחרים. אם אוכלים לחם, נוטלים ידיים בברכה ואומרים את ברכת "המוציא" [ראה עמ' 153]. בשעת הסעודה נוהגים לומר דברי תורה, ובמהלכה ולאחריה נוהגים לשיר זמירות. ניתן לשיר זמירות שהושרו כבר בליל שבת או ביומו, או זמירות שיוחדו להזדמנות זו. 0 אכלהו היום: את המן שליקט עם ישראל במדבר ביום שישי ושמר לאכילה ליום השבת. לחם יומים: לחם עבור שני ימים, שישי ושבת. סברי מרנן ורבנן: כלומר: סבורים, מוכנים ומסכימים, מורינו ורבותינו. לשון הזמנה לנוכחים להקשיב לברכה, לענות אחריה "אמן" ולצאת כך ידי חובתם. קידוש לסעודה שלישית: על הקידוש לשבת ראה עמ' . בראש הקידוש לסעודה שלישית מצוטטים151 פסוקים המספרים על יום שישי הראשון שבו ירד מן לבני ישראל במדבר. באורח פלא אסף כל אדם מישראל בימי שישי מנה כפולה של מן, לצרכי היום ולצרכי השבת, שכן בשבת לא ירד המן מן השמים [שמות טז].
|
|