|
|
עמוד:197
תפילות השבת וברכותיה כי אשמרה שבת כי אשמרה שבת אל ישמרני, אות היא לעולמי עד בינו וביני. אסור מצא חפץ עשות דרכים, גם מלדבר בו דברי צרכים, דברי סחורה אף דברי מלכים, אהגה בתורת אל ותחכמני. אות היא לעולמי עד בינו וביני. בו אמצא תמיד נפש לנפשי, הנה לדור ראשון נתן קדושי מופת, בתת לחם משנה בששי, ככה בכל ששי יכפיל מזוני. אות היא לעולמי עד בינו וביני. רשם בדת האל חק אל סגניו, בו לערך לחם פנים בפניו, גם בו להתענות על פי נבוניו 0 כי: כאשר. אות: השבת היא סימן הברית בין ה' והעם. אסור וכו': ביום השבת אין לעסוק בצורכי חול או להלך כדרך שמהלכים ביום חול. דברי צרכים: ענייני חולין [המפורטים להלן]. דברי מלכים: עניין השלטון. אהגה: אלמד, אקרא. ותחכמני: תחכים אותי. לדור ראשון נתן קדושי: ה' נתן לדור יוצאי מצרים. מופת: אות יוצא מגדר הרגיל [בזה שקיבלו בכל יום שישי מנה כפולה של מן [שמות טו, כט[]. דת האל: התורה. סגניו: הכהנים. לחם פנים: תריסר כיכרות הלחם שהושמו במשכן ובבית המקדש משבוע לשבוע [ויקרא כד, ה-ח]. גם בו להתענות וכו': ופירוש שני הטורים - מדברי חכמים ["נבוניו"] נקבע שאסור להתענות ביום השבת, פרט ליום כיפורים [אם הוא חל בשבת]. כי אשמרה שבת: הפיוט נתחבר בידי המשורר ר' אברהם אבן עזרא [ספרד המאה הי"ב] ושמו חתום באקרוסטיכון שבראשי הבתים ["אברהם"].
|
|