|
|
עמוד:193
תפילות השבת וברכותיה יום שבתון אין לשכוח יום שבתון אין לשכח, זכרו כריח הניחח, יונה מצאה בו מנוח, ושם ינוחו יגיעי כח. היום נכבד לבני אמונים, זהירים לשמרו אבות ובנים, חקוק בשני לוחות אבנים, מרב אונים ואמיץ כח. יונה מצאה בו מנוח, ושם ינוחו יגיעי כח. ובאו כלם בברית יחד, נעשה ונשמע אמרו כאחד, ופתחו וענו יהוה אחד, ברוך נתן ליעף כח. יונה מצאה בו מנוח, ושם ינוחו יגיעי כח. דבר בקדשו בהר המר, יום השביעי זכור ושמור, וכל פקודיו יחד לגמר, חזק מתנים ואמץ כח. יונה מצאה בו מנוח, ושם ינוחו יגיעי כח. העם אשר נע כצאן תעה, יזכר לפקדו ברית ושבועה, לבל יעבר בם מקרה רעה, כאשר נשבעת על מי נח. יונה מצאה בו מנוח, ושם ינוחו יגיעי כח. 0 זכרו: שמו הטוב. יונה: כינוי לעם ישראל [על פי פסוקים כגון שיר השירים ב, יד]. יגיעי כח: חלשים ועייפים [בעקבות איוב ג, יז]. בני אמונים: עם ישראל, בניהם של האבות שהאמינו בה'. חקוק וכו': מצוות השבת רשומה בעשרת הדיברות. מרב אונים וכו': הלוחות שנתנו ידי ה' החזק והאדיר [והלשון בעקבות ישעיה מ, כו]. בברית: בהר סיני. נעשה ונשמע: כמסופר בשמות כד, ז. ופתחו וענו: והוסיפו ואמרו. נתן ליעף כח: מחזק את החלשים [בעקבות ישעיה מ, כט]. הר המר: הר סיני, שממנו יצאה תורה לישראל. פקודיו יחד לגמר: ללמוד את כל מצוותיו. נע: נודד [בין אומות העולם]. יזכר לפקדו וכו': ה' יזכור את העם בזכות הברית שכרת עם האבות ושבועתו להם. יעבר בם: יקרה להם. על מי נח: לאחר המבול הבטיח ה' שלא יבוא יותר עונש מעין זה לעולם [ישעיה נ, ט]. יום שבתון אין לשכוח: פיוט זה נתחבר בידי המשורר ר' יהודה הלוי [ספרד, המאה הי"א-הי"ב], ושמו "יהודה" חתום באקרוסטיכון שבראשי בתיו.
|
|