|
|
עמוד:189
תפילות השבת וברכותיה ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל, מאת כל סוכה, שוכן בערפל. נחלה לו יזכה בהר ובשפל, נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה. השומר שבת, הבן עם הבת, לאל ירצו כמנחה על מחבת. כל שומר שבת כדת מחללו, הן הכשר חבת קדש גורלו. ואם יצא חובת היום, אשרי לו, אל אל אדון מחוללו מנחה היא שלוחה. השומר שבת, הבן עם הבת, לאל ירצו כמנחה על מחבת. חמדת הימים קראו אלי צור, ואשרי לתמימים אם יהיה נצור. כתר הלומים על ראשם יצור, צור העולמים, רוחו בם נחה. השומר שבת, הבן עם הבת, לאל ירצו כמנחה על מחבת. חוכה לתשלומי כפל: מי שמצפה [מחכה, "חוכה"] לקבל מן ה' תשלום כפול על ההשקעה שהשקיע בהכנות לשבת. כל סוכה: מי שרואה הכול, כינוי לה'. שוכן בערפל: כינוי לה' [על פי מלכים-א ח, יב]. נחלה: רכוש רב. בהר ובשפל: בהר ובשפלה, כלומר בכל מקום. כשמש לו זרחה: כמו יעקב [שנאמר עליו "ויזרח לו השמש" [בראשית לב, לב[]. שומר שבת כדת מחללו: שומר את יום השבת כדין ולא מחלל אותו. הן הכשר וכו': מי ששומר את השבת נעשה ראוי, כשר, לקבל בגורלו את חיבתו של ה' ["קודש"]. יצא חובת היום: ימלא במלואם את חיובי יום השבת. מחוללו: בוראו. מנחה היא שלוחה: שמירת השבת היא כמנחה השלוחה לבורא. חמדת ימים וכו': ה' [המכונה כאן גם "צור"] כינה את יום השבת בשם "חמדת ימים" [והוא על פי התפילה: "חמדת ימים אותו קראת" [ראה כרך השבת, עמ' 79[]. תמימים: כינוי לישראל. נצור: שמור. כתר הלומים: כתר מפואר ההולם את הראש. יצור: יניח, ישים. צור העולמים: כינוי לה' [בעקבות ישעיה כו, ד]. רוחו בם נחה: יש לו מהם נחת רוח.
|
|