|
עמוד:160
תפילות השבת וברכותיה יום זה לישראל יום זה לישראל אורה ושמחה, שבת מנוחה. צוית פקודים במעמד סיני, שבת ומועדים לשמר בכל שני, לערך לפני משאת וארוחה / שבת מנוחה. יום זה לישראל אורה ושמחה, שבת מנוחה. חמדת הלבבות לאמה שבורה, לנפשות נכאבות נשמה יתרה, לנפש מצרה יסיר אנחה / שבת מנוחה. יום זה לישראל אורה ושמחה, שבת מנוחה. קדשת ברכת אותו מכל ימים, בששת כלית מלאכת עולמים, בו מצאו עגומים השקט ובטחה / שבת מנוחה. יום זה לישראל אורה ושמחה, שבת מנוחה. 0 פקודים: מצוות. בכל שני: בכל השנים, תמיד. משאת: מנות של אוכל. חמדת הלבבות: השבת, שכל לב חומד ורוצה אותה. לאמה שבורה: כינוי לעם ישראל שלבותיהם שבורים מצער. נשמה יתרה: השבת היא כתוספת נשמה לבני אדם מיוסרים ודואבים [ורעיון הנשמה היתרה שיש באדם בשבת מצוי בתלמוד הבבלי, ביצה טז ע"א]. מצרה: מצטערת ודואגת. בששת: ימי הבריאה. עגומים: בני ישראל העצובים והמודאגים. הוד מלוכה: ביאת המלך המשיח. יום זה לישראל: הפיוט מיוחס לר' יצחק לוריא [הוא האר"י, המאות הט"ו-ט"ז] אך לא הוא חיברו, אלא ר' יוסף חנדלי )אמצע המאה הט"ו(. בפיוט בצורתו הנוכחית ישנם אחד עשר בתים, אך מקובל לשיר רק חמישה מבתי הפיוט והם שהובאו כאן.
|
|