|
|
עמוד:129
תפילות השנה וברכותיה הלילה לשם לימוד תורה ["תיקון ליל שבועות"]. מנהג זה הונהג על ידי המקובלים, שאף סידרו לו סדר לימוד מיוחד הכולל קטעים מן התורה, הנביאים וספר הזוהר. בבית הכנסת מתאפיין החג בתפילות מיוחדות [ביניהן ההלל], בקריאת עשרת הדיברות ובקריאת מגילת רות. כן מתקיים בחג זה טכס הזכרת נשמות. חג השבועות בבית מתבטא במנהג לקשט אותו בענפי אילן ובפרחים, וכן באכילת מאכלי חלב וגבינה. עירובי תחומין, חצרות ותבשילין: ראה עמ' 143. הדלקת נרות בערב שבועות את פני החג מקבלים בהדלקת נרות. מצוה זו נמסרה לעקרת הבית, אך בהעדרה מדליק את הנרות בעלה או אחד מבני הבית האחרים. נהוג להדליק שני נרות [ויש הנוהגים להדליק מספר נרות כמספר בני הבית. יש אף הנוהגים שכל אחת מבנות הבית מדליקה לעצמה נר אחד או שניים, בברכה או בלא ברכה, והמנהגים בעניין זה רבים]. לא נקבע זמן מוגדר להדלקת נרות בערב שבועות. אבל אם ליל החג חל במוצאי שבת - יש להדליקם רק אחרי צאת השבת. בשאר המקרים נוהגים להדליק את הנרות לפני כניסת החג או [על ידי העברת אש מנר שהודלק קודם לחג] אחרי כניסתו, סמוך לסעודה. האשה מברכת על הדלקת הנרות ואחר כך מדליקה אותם. וזה נוסח הברכה: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב. ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. הדלקת נרות: ראה עמ' .144
|
|