פסח

עמוד:115

תפילות השנה וברכותיה המעיקים לשכינה תבערם ברוח בער וברוח משפט, כשם שבערת את מצרים ואת אלהיהם בימים ההם בזמן הזה. אם פסח חל במוצאי שבת, מבצעים את טכס שריפת החמץ ביום שישי בבוקר, אבל אין מכריזים על ביטולו. מותירים במקום שמור מזון [חמץ] לארוחות של ליל שבת ושבת בבוקר, ולאחר ארוחת הבוקר של שבת, שיש לסיימה לפני זמן האיסור על אכילת חמץ, זורים לרוח או מפוררים לציפורים את שאריות החמץ ומכריזים על ביטולו. באשר לסעודה השלישית של שבת, כאשר ליל הסדר חל במוצאי השבת, יש הנוהגים לעורכה בזמנה הרגיל [לאחר תפילת מנחה], אך לא לאכול בה חמץ [וגם לא מצה, שאין לאוכלה לפני ליל הסדר], ויש הנוהגים לחלק את ארוחת הבוקר לשניים: נוטלים ידיים, מקדשים על היין, אוכלים מנה אחת, מברכים אחריה את ברכת המזון, ולאחר הפסקה קלה [אך עוד לפני זמן האיסור על אכילת חמץ] חוזרים בשנייה על הפעולות כולן, וכך יוצאים ידי חובת סעודה שלישית. שארית היום מוקדשת להכנת ליל הסדר: קערת הסדר על מרכיביה השונים, יין ומצות, הגדות, סידורי הסבה לסועדים וכל כיוצא בהם. כאשר ליל הסדר חל במוצאי שבת, מכינים ביום שישי כל מה שאפשר להכין, וממשיכים בהכנות רק לאחר יציאת השבת. יום טוב ראשון של פסח יום טוב ראשון של חג הפסח מתייחד בבית הכנסת בקריאות מיוחדות בתורה ובתפילות מיוחדות [ביניהן אמירת ההלל], הנדפסות במחזור מיוחד לחג זה. בבית בא החג לביטוי גם בהוספת "יעלה ויבוא" בברכת המזון. עירובי תחומין וחצרות: ראה עמ' 143. הדלקת נרות בערב פסח את פני החג מקבלים בהדלקת נרות. מצוה זו נמסרה לעקרת הבית, אך בהעדרה מדליק את הנרות מעיקים לשכינה: הם "החיצונים" שנזכרו לעיל. ברוח בער וברוח משפט: כדברי הנביא: "ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער" [ישעיה ד, ד], ופירושם: ברוח סערה העושה שפטים ומבערת ומכלה את הכול. בזמן הזה: בתאריך זה של השנה. הדלקת נרות: ראה עמ' .144

קודם  |  הבא