|
|
עמוד:110
תפילות השנה וברכותיה בערב פורים או בבוקרו נוהגים לתת בכניסה לבית הכנסת, לפני קריאת המגילה, סכום של כסף, זכר למחצית השקל שהיו נותנים בחודש אדר [בזמן שבית-המקדש היה קיים] לצורך קורבנות הציבור [משנה שקלים ח, א]. נהוג בימינו לתת את מעות פורים כצדקה. מלבד המצוות הללו משופע פורים במנהגים מיוחדים יוצאי דופן, שאף שאינם בגדר מצווה הטביעו את חותמם על היום הזה, והפכו לחלק מרכזי בביטוי השמחה שבו. אחד המנהגים העיקריים הוא ההתחפשות, שיש המשערים שמקורה בנשפי המסכות של עמי אירופה, המתקיימים סמוך לימי הפורים, ויש הרואים בשינוי הדמות שבה משום רמז לשינוי שחל בגורל עם ישראל בימי מרדכי ואסתר, "אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב". כן נוהגים לדרוש דרשות של ליצנות בדברי תורה, לאכול מאכלים מיוחדים [כגון אזני המן] וכדומה. בתפילות בית הכנסת חלים שינויים אחדים ונקראות פרשיות מיוחדות בתורה. בבית מתבטא פורים גם בהוספת "על הנסים" בברכת המזון. ברכת המזון לפורים: ראה עמ' 174. פורים משולש כאשר י"ד באדר חל ביום שישי, נופל "שושן פורים" ביום השבת. בשל קדושת השבת מתפצלים ענייני הפורים, במקום שבו חוגגים את "שושן פורים", בין שלושה ימים שונים: ביום שישי, י"ד באדר, קוראים את המגילה, כמו בערי הפרזות, ונותנים מתנות לאביונים. ביום השבת, ט"ו באדר, אומרים את התפילות הנוהגות בפורים, ואילו ביום ראשון, ט"ז באדר, מקיימים את סעודת פורים ואת מצוות משלוח המנות.
|
|