|
|
עמוד:104
תפילות השנה וברכותיה סדר ט"ו בשבט יש המקיימים במסגרת המשפחה או הקהילה "סדר ט"ו בשבט", שהוא עיבוד מודרני של מנהג שנהג בקרב מקובלי צפת. בניגוד לסדר פסח אין לסדר זה נוסח ומנהג קבוע, ולפיכך מחברת כל קהילה לעצמה את הסדר הזה ממרכיבים מסורתיים וחדישים. הסדר נערך סביב שולחנות ועליהם פירות, פרחים, יין ונרות דולקים, והוא כולל שתיית ארבע כוסות של יין, אדום ולבן, אכילת פירות שונים, קריאת קטעים מן המקורות ושירת שירים מסורתיים וחדשים העוסקים באילנות ובפירותיהם. להלן ייזכרו עשרה מאכלים [בעיקר פירות] שנהוג לאכול בסדר זה, וכן קטעי מקורות הקשורים בהם. [א] חיטה ושעורה תחילה אוכלים עוגה שעיקרה קמח חיטה או שעורה [וברכתה: "בורא מיני מזונות"] ואומרים: [משל] למלך בשר ודם שהיו לו שני עבדים והיה אוהבן אהבה גמורה, ונתן לזה קב חיטין ולזה קב חיטין, לזה אגודה של פשתן ולזה אגודה של פשתן. הפיקח שבהן מה עשהø נטל את הפשתן וארגו מפה, ונטל את החיטין ועשאן סולת, בררה, טחנה ולשה ואפאה וסדרה על גבי השולחן ופרס עליה מפה והניחה עד שלא בא המלך. והטיפש שבהן מה עשהø לא עשה ולא כלום. לימים בא המלך בתוך ביתו ואמר להן: בניי, הביאו לי מה שנתתי לכן. אחד הוציא את הסולת על גבי השולחן ומפה פרושה עליו, ואחד הוציא את החיטין בקופה ואגודה של פשתן עליהן. אוי לה סדר ט"ו בשבט: נעזרנו כאן ב"הגדת סדר ט"ו בשבט" שערך והתקין יואל רפל [משרד החינוך והתרבות - המינהל לחינוך ערכי, ירושלים תשנ"ח], אך הוספנו משלנו. שירים מסורתיים וחדשים: כגון "צדיק כתמר יפרח", "אל גינת אגוז ירדתי", "השקדיה פורחת" [דושמן], "עץ הרימון נתן ריחו" [יעקב אורלנד], "שירת העשבים" [נעמי שמר, להלן, עמ' 200], "כי האדם עץ השדה" [נתן זך] ועוד כיוצא באלה.
|
|