|
|
עמוד:98
תפילות השנה וברכותיה לאחר ההדלקה אומרים או שרים: הנרות הללו אנו מדליקים על הנסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות, שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, על ידי כהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנכה הנרות הללו קדש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתך. ונוהגים להוסיף ולשיר גם פיוט זה [או לפחות את הבית הראשון והחמישי]: מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח, תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמר בשיר מזמור חנכת המזבח. 0 כהניך הקדושים: החשמונאים - מתתיהו בן יוחנן הכהן וחמשת בניו. ואין לנו רשות להשתמש בהם: חכמים אסרו להשתמש באור או באש של נרות החנוכה, משום שנר החנוכה הוא זכר לנרות המנורה שבמקדש. 0 מעוז צור ישועתי: כינויים לה' שהוא משען ומבצר ר"מעוז"], מגן כסלע ומושיע ר"צור ישועתי"]. תכון בית תפלתי: תכונן את בית המקדש. תודה: קורבן שמקריב אדם כדי להודות על חסד שגמל לו ה'. מטבח: טֶבח, הרג. מצר המנבח: לאויב המחרף והמגדף ראת ישראל או את ה']. אז אגמר וכו': אסיים את טכס חנוכת המזבח בשיר הלל. הנרות הללו: המקור להמנון זה נמצא בחיבור משלהי תקופת חז"ל רמסכת סופרים כ, ו], אך במרוצת הדורות נעשו בו כמה שינויי נוסחאות וזה המקובל כיום הוא הנוסח המובא על-ידי ר' דוד אבודרהם רספרד, המאה הארבע-עשרה]. עניינו של הקטע הוא הכרזה פיוטית על קדושת הנרות ומטרת הדלקתם. מעוז צור: פיוט מחורז שחובר במאה השלוש-עשרה באחת מארצות גרמניה, כנראה בהשפעת רדיפות יהודים באותה עת. שם מחברו, מרדכי, עולה מן האקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים. הבית הראשון מתאר את הגאולה ואת חנוכת בית המקדש לעתיד לבוא, ואילו הבית האחרון עניינו בקשה לקירוב גאולה זו. ארבעת הבתים שביניהם מודים על הנפלאות שנעשו לעם-ישראל בתקופות שונות, על פי סדרן: גאולת מצרים, שיבת ציון, סיפור פורים וימי החשמונאים. הבית האחרון רשראשיתו ב"חשוף זרוע קדשך", שלוש מילים היוצרות את האקרוסטיכון חז"ק, המקובל בחתימות של פיוטים] חסר מנוסחים שונים של הפיוט, ויש מי שראה אותו כתוספת מאוחרת. אחרים סבורים כי בית זה הוא מקורי לפיוט והוא נשמט ממנו מאימת הצנזורה הנוצרית.
|
|