|
|
עמוד:91
תפילות השנה וברכותיה הושענא רבה היום השביעי של חג הסוכות - הוא היום השישי של חול המועד - קרוי "הושענא רבה", משום שביום זה מרבים באמירת הושענות [שהם פיוטים מיוחדים לסוכות שהמלה "הושענא" חוזרת בהם פעמים רבות]. יום "הושענא רבה" נחשב גם כיום גמר דינן של הבריות, שהחל בראש השנה ונמשך ביום כיפור, ונוהגים ללמוד בו תורה במשך כל הלילה על פי סדר מיוחד הקרוי "תיקון ליל הושענא רבה". בסדר זה מצויים קטעים מן התורה, המשנה וספר הזוהר, ויש המקדישים את הלילה - או חלקו - לשיעורים בתחומים שונים של הספרות המסורתית. היציאה מן הסוכה ביום הושענא רבה, לפנות ערב, מעט לפני כניסת "שמיני עצרת", נוהגים לטעום משהו בסוכה, ולפני שיוצאים ממנה אומרים: יהי רצון מלפניך, יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שכשם שקימתי וישבתי בסכה זו, כן אזכה לשנה הבאה לישב בסכת עורו של לויתן. שמיני עצרת ושמחת תורה "שמיני עצרת" הוא היום הסמוך והצמוד לחג הסוכות [על פי הכתוב בבמדבר כט, לה: "ביום השמיני עצרת תהיה לכם"]. זה חג העומד בפני עצמו, ואין מצוותיו או תפילותיו קשורות אל חג הסוכות. יום זה נחשב כתחילת החורף ומתחילים להתפלל בו על גשמי השנה הבאה, וכן נערכת בו בבית הכנסת הזכרת נשמות, והוא מתאפיין גם בקריאות מיוחדות בתורה ובתפילות משלו. החל בתקופת הגאונים החלו לחוג את "יום טוב שני של גלויות" של שמיני עצרת כיום המציין גם את סיום קריאת התורה השנתית, הוא חג "שמחת תורה". מיד לאחר סיום הקריאה בספר דברים מתחילים לקרוא בספר בראשית, והאירוע כולו מקושט בטכסים רבים, כגון ריקודים עם ספרי 0 בסכת עורו של לויתן: בסוכה שיבנה הקב"ה לצדיקים מעורו של לוויתן, אשר את בשרו יאכלו לעתיד לבוא [תלמוד בבלי, בבא בתרא עה ע"א].
|
|