|
עמוד:52
תפילות החיים וברכותיהם ביום השבת שבתוך ה"שבעה" נוהגים האבלים ללכת אל בית הכנסת בליל שבת ובבוקרו. [תפילת מנחה של שבת נהוג להתפלל במקום שבו יושבים במהלך ה"שבעה".] בליל שבת האבלים ממתינים מחוץ לבית הכנסת עד לאחר שירת "לכה דודי". אז מכריז הגבאי "ניחום אבלים" [או: "צאו לקראת האבלים"] והם נכנסים כשהקהל מנחם אותם באמירת "המקום ינחם" וכו'. כשמברכים את ברכת המזון [ראה להלן, עמ' 174] בבית האבלים חלים בה שלושה שינויים: [א]בזימון מחליפים את משפט ההזמנה "נברך שאכלנו משלו" במשפט "נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו" [וכן במענה על הזמנה זו]. [ב]בברכה השלישית, ברכת "בונה ירושלים", במקום החתימה "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו. ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים. אמן" אומרים: נחם יהוה אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת האבלים המתאבלים באבל הזה. נחמם מאבלם ושמחם מיגונם, כאמור כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנחמו. ישעיה סו, יג ברוך אתה יהוה, מנחם אבלים ובונה ירושלים. [ג] לאחר הברכה השלישית מסיימים את אמירת ברכת המזון בפיסקה זו: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, האל אבינו מלכנו אדירנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב. המלך החי הטוב והמטיב, אל אמת שופט בצדק, לוקח נפשות שליט בעולמו לעשות כרצונו ואנחנו עמו ועבדיו. ועל הכל אנחנו חיבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות, הוא יגדר את הפרצה הזאת מעלינו ומעל עמו ישראל ברחמים. עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן. 0 לוקח נפשות: ממית. ולברכו: על הרעה ועל הטובה [והוא יסוד ברכת "ברוך דיין האמת"]. גודר פרצות: כינוי לקב"ה הממלא כל חסרון [בעקבות ישעיהו נח, יב]. הפרצה הזאת: החלל שנוצר עם מותו של מי שמתאבלים עליו. ברכת המזון בבית האבלים: שינוי נוסחת הזימון והוספת קטעים אחדים במהלך ברכת המזון מתועדים בספרות הגאונים.
|
|