|
|
עמוד:47
תפילות החיים וברכותיהם דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה: היתה כאflניות סוחר, ממרחק תביא לחמה: ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה: זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם: חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועתיה: טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה: ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכו פלך: כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון: לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבש שנים: מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה: נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ: סדין עשתה ותמכר, וחגור נתנה לכנעני: עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון: פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה: צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל: קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה: רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כלנה: שקר החן והבל היפי, אשה יראת יהוה היא תתהלל: תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה: אשת חיל: לביאור ולדיון בשיר זה, המשבח את האשה, ראה עמ' . את המילים "ותשחק ליום149 אחרון" נוהגים לפרש [ובמיוחד בהקשר של לוויה] כמדבר על יום המוות, שאיננו מפחיד את האשה לאור מעשיה הטובים בחייה.
|
|