|
|
עמוד:8
תפילות החיים וברכותיהם ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. והקהל אומר: אמן. כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחפה ולמעשים טובים. לאחר המילה מברכים [המוהל, או מי שמכבדים אותו באמירת הברכות]: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן. ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, אשר קדש ידיד מבטן, וחק בשארו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קדש. על כן בשכר זאת, אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת, למען בריתו אשר שם בבשרנו. ברוך אתה יהוה, כורת הברית. וממשיך המברך ואומר [לאחר שהאב לוחש על אזנו את שם הילד]: אלהינו ואלהי אבותינו, קים את הילד הזה לאביו ולאמו, ויקרא שמו קדש ידיד מבטן: מילולית: ייחד את אהובו עוד בהיותו בבטן אמו רוחלוקים המפרשים אם הכוונה לאברהם או ליצחק]. וחק בשארו שם: הטביע בבשרו ר=שְאֵר] את סימן הברית ר=חק]. חתם: הטביע חותם בל ימחה רעל ידי המילה]. זאת: מצוות המילה. חלקנו צורנו: כינויים לקב"ה שפירושם — גורלנו ומגיננו. צוה וכו': גזר שנפשנו רהיא "ידידות שארנו", האהוב השוכן בבשרנו, בגופנו] לא תרד לגיהנום רלפי המסופר בתלמוד הבבלי, עירובין יט ע"א]. למען: בזכות. שהחינו וקימנו: ברכת "שהחיינו" בהקשר זה לא מצויה בספרות חז"ל, ובימי הביניים התנהל ויכוח בשאלה האם לומר אותה, כיוון שהטכס גורם צער לתינוק. בסופו של דבר נפסק שיש לאומרה, אך הדבר לא נתקבל בכל מקום. בורא פרי הגפן: נמצא דיונים נרחבים בשאלת שתיית כוס היין בטכס ברית מילה המתקיים בימות הצום, ובעיקר ביום הכיפורים ובתשעה באב. ויש בעניין זה מנהגים שונים רכגון נתינת הכוס לילד קטן או לאשה היולדת שהיא בחזקת חולה שיש בו סכנה ועל כן אין היא חייבת בצום, ועוד]. ויקרא שמו בישראל: המנהג לקרוא לתינוק בשם בטכס ברית המילה מתועד לראשונה בתקופת הגאונים, ובאותם ימים אף נוספו לטכס חלקים נוספים, כגון ברכה על היין, הבקשה לרפואת התינוק ופסוקים שונים המקשטים את הטכס ומעצימים את חגיגיותו. הנוסח המקובל כיום למתן השם מתועד לראשונה בימי הביניים.
|
|