|
|
עמוד:5
תפילות החיים וברכותיהם ברית מילה "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם" [בראשית יז, יב]. "פילוסופוס אחד שאל את ר' הושעיה, אמר לו: אם חביבה היא המילה — מפני מה לא נתנה לאדם הראשוןø אמר לו ... כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה [כיוון שלא נבראו כשהם מושלמים], כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסין צריך למתוק, החיטין צריכין להיטחן, אפילו אדם צריך תיקון" [בראשית רבה יא, ו]. אברהם, אב האומה, נצטווה בהיותו בן תשעים ותשע למול את ערלתו [בראשית יז]. מצוה זו באה לסמל את הברית שנכרתה בין ה' לבין אברהם וצאצאיו, ברית עולם החקוקה בבשרו של כל זכר יהודי. התורה גזרה למול כל בן זכר ביום השמיני ללידתו, ויצחק אבינו הוא הראשון שנימול במועד זה [בראשית כא]. מאז נעשתה מצוה זו למצוה המייחדת את עם ישראל בין האומות, ורבים אף מסרו את נפשם על קיומה. חכמים הרבו לדבר בשבחה של מצוה זו, ואמרו שבזכותה נגאלו בני ישראל ממצרים, ואף עתידים הם להיגאל בזכותה לעתיד לבוא. המסורת היהודית קישרה בין אליהו הנביא לבין ברית המילה וראתה אותו כמי שפוקד כל טכס של ברית. לפי המדרש [פרקי דרבי אליעזר, כט] פיקפק אליהו בנאמנותם של בני ישראל לה', בקובעו "כי עזבו בריתך בני ישראל" [מלכים-א יט, י], ועל כן נגזר עליו לראות בעיניו כיצד מקיים עם ישראל מצוה חשובה זו מרצונו החופשי ובכל מקום וזמן. בשל כך קרוי הכיסא שעליו מוחזק התינוק בשעת המילה בשם "כסא של אליהו", ונהוג לייחד לשם כך כיסא גבוה ומקושט. טכס ברית המילה נערך במניין, ביום השמיני ללידת הבן [ואפילו בשבת, בחגים או ביום הכיפורים], והוא מלווה במנהגים המוסיפים לחגיגיותו וכן בסעודת מצוה. נוהגים לערוך את הטכס בשעות הבוקר, כדי לקיים את הכלל ש"זריזין מקדימין למצוות" [תלמוד בבלי, פסחים ד ע"א], ומכל מקום אין לקיימו בלילה. [חובה לדחות את הברית אם יש בכך סכנה לחיי התינוק, אלא שבמקרה זה נערכת הברית רק בימות החול.] אפשר לקיים את הטכס בכל מקום, ויש הנוהגים לקיימו בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, או — בשבת ובחג — בין שחרית למוסף. בטכס הברית נוטלים חלק כמה בעלי תפקידים: אבי הבן, שעליו מוטלת מצד ההלכה החובה למול את בנו [ואם יש ביכולתו לעשות זאת בעצמו הרי זה משובח]ª המוהל, בעל מקצוע המיומן בעבודה זוª והסנדק [מיוונית: פטרון, מגן], שמחזיק את התינוק על ברכיו בשעת המילה, ונהוג לכבד בתפקיד זה מי שחפצים ביקרו. ועוד נוהגים לכבד אנשים נוספים בנשיאת התינוק מאמו אל מקום המילה, בהנחת התינוק על "כסא של אליהו" ובאמירת הברכות.
|
|