|
|
עמוד:375
שעמה הוא מזדהה ולאו דווקא למפלגה של המועמד לתפקיד ראש הממשלה שבו הוא בחר בבחירות האישיות . כתוצאה מכך גדל מספר המפלגות המיוצגות בכנסת . המתנגדים לשיטת הגחירהע הנפולה טוענים שפיצול ההצבעה מגדיל את מספר המפלגות בכנסת על השבון המפלגות הגדולות ; כוחן של המפלגות הגדולות נחלש , וכוחן של המפלגות הבינוניות והקטנות - גדל . מתוך כך גדלה תלותו של ראש הממשלה במפלגות הקטנות כאשר הוא צריך להרכיב ממשלה קואליציונית . תלות זו מעצימה את כוהן של המפלגות הקטנות המנצלות את מעמדן כדי להשיג הישגים מפליגים החורגים מכוהן הממשי . לעיתים קורה שמפלגות קטנות מעדיפות לקדם את האינטרסים הצרים שלהן ומתוך כך הן מקשות על ראש הממשלה הן בהרכבת הקואליציה והן בביצוע המדיניות השוטפת של הממשלה . נושא נוסף הנתון לוויכוח באשר לשיטת הבחירות הכפולה הוא הבהירה האישית לראש הממשלה . כאמור , בשיטה זו מצביע הבוחר בעבור מועמד מסוים על פי העדפתו האישית . לדעת המתמדים לבהירה ישירה , שיטה זו מחוקת מאוד את כוהו של ראש הממשלה . לטענתם , בהיעדר חוקה המבטיחה מערכת של איזונים ובלמים , פיזור עוצמה וממנוני פיקוח ובקרה , יש סכנה שראש הממשלה יצבור עוצמה רבה מדי ויסכן את המשטר הדמוקרטי . טיעון נוסף כמד השיטה של בהירה ישירה של ראש הממשלה מתבסס על כך ששיטה זו מגדילה מאוד את משקלה של הפוליטיקה האישית , שכן , במצב זה מתאפשר לאנשים בעלי כריזמה וכסף , ההסרים כישורים מתאימים לתפקיד של ראש ממשלה , לקנות את אמון הציבור ולזכות בשלטון על ידי פיזור הבטחות להיטיב עם העם . כמו כן יש סכנה שמועמדים לתפקיד ראש הממשלה ישתמשו באמצעי התקשורת כדי ליצור קשר ישיר עם הבוחרים ללא תיווך המפלגה , וכך ייפגע מעמד המפלגות . פגיעה זו במפלגות פירושה פגיעה בדמוקרטיה , משום שיכולתן לתווך בין האזרחים לשלטון ובין השלטון לאזרחים להעברת הלכי רוח , בקשות ותביעות - קטנה . המחייגים את שיטת הצחירה הישירה לראשות הממשלה טוענים ששיטת הבחירה האישית של ראש הממשלה על ידי רוב האזרחים היא צודקת ודמוקרטית יותר מהשיטה שבה נבחר ראש הממשלה על ידי הכנסת . שכן , ראש הממשלה שואב את סמכותו במישרין מציבור הבוחרים ובכך בא לידי ביטוי עקרון שלטון העם . ואילו בשיטת הבהירות לכנסת לגוף המחוקק שהיא השיטה הנהוגה במשטר פרלמנטרי ראש הממשלה נבחר מתוך הפרלמנט ולא ישירות על ידי ציבור הבוהרים .
|
|