עמוד:202

עליונות החוקה לחוקה יש מעמד מיוחד , והוא בא לידי ביטוי הן בעליונותה על פני חוקים רגילים והן בקושי לשנותה . החוקות קובעות את עקרונות המשטר ואת הערכים שעליו הוא מבוסס , ולכן הן חייבות להיות יציבות לאורך שנים ומוגנות מפני שינויים פזיזים ותכופים , הנובעים מחילופי שלטון . עם זאת , אפשר לשנות חוקה , שכן חיוניותה תלויה במידת התאמתה לתנאים המשתנים במדינה ובחברה . בחוקות עצמן נקבעות ההוראות לשינוי : מי מוסמך לשנותן , מהן הדרכים ומהן המגבלות המוטלות על השינוי . יש מדינות שיש להן חוקות גמישות , שקל יחסית לשנותן , אולם במרבית המדינות יש חוקות נוקשות שקשה לשנותן . יש מדינות הדורשות קיום משאל עם על מנת לבצע שינוי בחוקה . תנאי זה קיים בשווייץ , בדנמרק , באירלנד ובאוסטרליה . דרך אחרת לשינוי חוקה היא באמצעות הצבעת רוב מיוחס * של חברי הפרלמנט . בצרפת נדרש רוב מיוחס של 60% מכלל הנציגים בשני בתי הפרלמנט כדי להכניס שינוי בחוקה , או , רוב רגיל * בפרלמנט ואישור השינוי במשאל עם . בחוקת צרפת יש סעיף שאיננו ניתן לשינוי , בשום מקרה , והוא הסעיף הקובע את אופיה של המדינה כרפובליקה . בגרמניה דרוש רוב מיוחס של שני שלישים מהנציגים בשני בתי הפרלמנט כדי להכניס שינויים בחוקה . בארה"ב דרוש רוב מיוחס של שני שלישים מהנציגים בכל אחד משני בתי הקונגרס הפדרלי ( הסנאט ובית הנבחרים ) ובאישור בתי המחוקקים ב - 38 מדינות מתוך 50 המדינות המרכיבות את ארה"ב ( שלושה רבעים מסך כל המדינות ) כדי להכניס שינויים בחוקה . מכאן שלחוקות השונות יש מידה שונה של נוקשות . החוקה הנוקשה ביותר בדוגמות שהוצגו לעיל היא חוקת ארה"ב . עליונות החוקה על פני חקיקה רגילה באה לידי ביטוי גם בהבחנה בין רשות מכוננת המגבשת חוקה ורשות מחוקקת המחוקקת חוקים רגילים . במרבית המדינות מדובר בשתי רשויות נפרדות , אולם יש מדינות , וביניהן ישראל , שהפרלמנט ( בישראל - הכנסת ) מכהן בשני התפקידים כאחד : רשות מכוננת וכרשות מחוקקת . * * * עליונות החוקה על פני חוקים רגילים באה לידי ביטוי בהוראה שאין לחוקק חוק הסותר את העקרונות וההוראות הקבועים בחוקה . אם נחקק חוק רגיל הסותר עקרונות אלה , מבטלים בתי המשפט את החוק הרגיל . בארה"ב לדוגמה נקבע שבית המשפט העליון מוסמך לבטל תוקפו של תוק הסותר את החוקה הדמוקרטית . יש לציין שבמדינות שאין להן חוקה יכול הפרלמנט לחוקק חוקים הסותרים את עקרונות הדמוקרטיה . רוב מיוחס : רוב של יותר ממחצית מספר חברי הפרלמנט : 1 + 3/4,2/3,50% וכדומה . רוב רגיל : רוב חברי הפרלמנט הנמצאים בעת ההצבעה ( רוב רגיל יכול להיות 5 מול 3 חברים הנוכחים בפרלמנט בעת ההצבעה ) על כך נלמד בהרחבה בחלק השלישי .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר