|
|
עמוד:584
העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום , או שימוש בתוכנו , בלי רשות מאת הנמען או הכותב , והכול אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו ; שימוש בשם ארם , בכינויו , בתמונתו או בקולו , לשם רווח ; הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם ; הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם , שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע ; שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר , שלא למטרה שלשמה נמסרה ; ( 10 ) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות ( 1 ) עד ( 7 ) או ( 9 ) ; ( 11 ) פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם , או למצב בריאותו או להתנהגותו ברשות היחיד . דברי ההסבר להצעת החוק כפי שהוצגו בכנסת על ידי שר המשפטים שמואל תמיר : ' " אדוני היושב - ראש , כנסת נכבדה , המסורת העברית מספרת : כאשר עמד בלעם לקלל את ישראל נשא את עיניו וראה את ישראל שוכן לשבטיו . מייד צלחה עליו רוח אלוהים והחל מברך " מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל". מפרש רש"י את הביטוי " שוכן לשבטיו " ואומר : " ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין , ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה שלא יציץ לתוך אוהל חברו", מיד הייתה עליו רוח אלוהים ו"עלה כלבו שלא יקללם". בזכותה של הבטחת הפרטיות נתברכו שבטי ישראל . הצורך בהגנה על צנעת חייו של האדם מושרשת במסורת העתיקה של עמנו . זכות זו הוכרה במקורות המשפט העברי כבר בתקופה קדומה . שורשיה מצויים במקרא והיא נתגבשה במרוצת הזמן כזכות משפטית . ידועה לכול משמעותו של " חרם דרבנו גרשום " הקובע שיוטל חרם על מי שפותה את איגרת חברו ללא נטילת רשות ממנו , ידועה החובה של שמירה על דברים שנאמרו בנסיבות של אמון הדדי וידועה השמירה על צנעתם של דברים הנעשים ברשות היתיר ... " חוק העונשין ( תיקון מס' 20 ) , התשמ"ו - 1986 נוסח החוק הגדרה 144 א . " גזענות " - רדיפה , השפלה , ביזוי , גילוי איבה , עוינות או אלימות , או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה , והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי - אתני ; איסור פרסום הסתה לגזענות לרבות בשידורי רדיו או טלוויזיה 144. ב . ( א ) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות , דינו - מאסר חמש שנים . זבה * הכנית כרך ,39 עמי .348
|
|