|
|
עמוד:581
פי דין תורה , ואילו במקרים שבהם הגשמת דין תורה אינה אפשרית , מותרת הפנייה לבתי המשפט האזרחיים של מדינה , המהווים מערכת חוקית ומוכרת , מבחינתה של ההלכה , בתנאים השוררים היום , כמבואר לעיל . האם אין מתן הכרה מסויגת זו למערכת בתי המשפט משום פגיעה בחובת הנאמנות למדינה ולמוסדותיה , ובעיקרון שלטון החוק ? שהרי משמעותה של המסקנה שאליה הגעתי היא שלא בכל מקרה שבו מתגלע סכסוך משפטי יש לפנות לבית המשפט של המדינה , אלא יש מקרים שבהם יש לפנות למוסד אחר ( בית הדין הרבני ) , כדי שידון דין תורה . התשובה לכך היא שלילית . אין בחוק כל חובה למסירת ההכרעה בסכסוכים משפטיים לבתי המשפט האזרחיים דווקא . המדינה מאפשרת , ואף מעודדת , יישוב סכסוכים משפטיים באמצעות מוסד הבוררות , ואין אפוא כל מניעה , מבחינת חוקי המדינה , מלהביא ליישובם של סכסוכים משפטיים באמצעות החלתו של דין תורה במסגרת שיפוטו של בית דין רבני . מטרתו של העיון היא לבחון כל מוסד וכל הליך בעיניים הלכתיות , וזאת מתוך החובה של כיבוד החוק ועל בסיס קבלת העיקרון של שלטון החוק , שכל אזרחי המדינה מצווים עליו . ת ר ג ו ל ישראל : מדינה יהודית ודמוקרטית קראו את מאמרו של פרופי אליאב שוחטמן ( עמ' 574 - 581 ) וענו על השאלות האלה : .1 הסבירו מדוע שיטת הבחירות היחסית הנהוגה בישראל מתאימה לעקרונות ההלכה היהודית . .2 הסבירו מדוע לדעת פרופ' שוחטמן גם על פי ההלכה היהודית ניתן לקבל את ריבונותה , חוקיותיה ומרותה של כנסת ישראל שחברים בה גם יהודים שאינם שומרי מצוות , ערבים ודרוגים , ומדוע החוקים שנחקקים בה מחייבים גם את שומרי המצוות . .3 הסבירו מהו הקושי , עבור יהודים המחויבים להלכה היהודית , בקיום מערכת משפטית שאינה פוסקת על פי ההלכה וכיצד מציע פרופ' שוטחמן לפתור את הקושי . .4 מהם הנימוקים שמעלה פרופ' שוחטמן להכרה במערכת המשפטית בישראל ! .5 האם לאור הנאמר במאמר של פרופ' שוחטמן אתם מסכימים לכך שיהודים דתיים שומרי מצוות יכולים להשתלב ולהשתתף בחיים הפוליטיים במדינת ישראל במתכונתה הקיימת ! נמקו את דעתכם . ( בתשובתכם התייחסו הן לעקרונות הדמוקרטיים והן לרשויות השלטון בישראל המוזכרות במאמר . )
|
|