|
|
עמוד:580
המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין , אף על פי שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות , הרי זה שהעמידו עובר בלא - תעשה". הדעה הרווחת בין חכמי ההלכה בני זמננו היא , ששני האיסורים הללו חלים גם על בתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל . מדובר בשופטים שאינם בעלי כשירות לשמש כדיינים מבחינתה של ההלכה , ואף על פי שאין הם גויים , ולכן לכאורה לא היה מקום להתייחס אליהם כאל ערכאות של גויים , מכל מקום הם דנים על פי מערכת של חוקים זרים ( מבחינת ההלכה ) ולכן יש להם אותו הדין . אכן , ההלכה מכירה במוסד של " ערכאות שבסוריא", שהוא בית דין המורכב משופטים יהודים שאינם יודעים לרון דין תורה . אבל כפי שעולה מן ההלכה שנפסקה על ידי רמ"א * בהגהותיו לשולחן ערוך , אין מדובר אלא במקום ובמציאות שבה אין בנמצא תלמידי חכמים היכולים לשמש כדיינים שידונו דין תורה , אבל במקום שיש דיינים מומחים אין היתר זה חל . כמו כן התקבלה דעתו של החזון - איש , שכתב , שכאשר ההלכה מתירה היזקקות ל"ערכאות שבסוריא", אין היא מתירה לדיינים אלא להשתמש בסברתם ובשיקול דעתם . אבל " אינם רשאים לקבל עליהם חוקי עמים או לחוקק חוקים". לפי דעות אחרות ניתן אמנם להכיר , מבחינת ההלכה , במעמדם של בתי המשפט האזרחיים , כשהציבור מקבל על עצמו את שיפוטם , על אף העובדה שאינם דנים דין תורה . אבל לכאורה אין ספק , שעל כל פנים לכתחילה , בוודאי שעל כל יהודי שומר תורה ומצוות לחתור לקיומו של דין תורה במקום שחוק המדינה עצמו מאפשר את הדבר , וזאת אין בידו לעשות אלא במסגרת של בית דין הדן דין תורה . דרישת התורה היא , שכאשר מתעורר הצורך להכריע הכרעה משפטית בעניין , כלשהו , יש לעשות זאת באופן שההכרעה תהא על פי דין תורה , וברור שהמשפט שעל פיו דנים בתי המשפט בארץ אינו דין תורה אלא אם כן מדובר בעניינים שבהם דין תורה מאמץ הוראת חוק מסוימת . ולבסוף חשוב להדגיש : מטרתו של העיון בהיבט ההלכתי של סוגיית המערכת המשפטית בישראל , אינה , חלילה , לשלול את תוקפה וחוקיותה של המערכת האזרחית הקיימת . המציאות הקיימת במדינת ישראל היא של מדינה שההכרעות הפוליטיות בה נעשות בידי רוב חילוני - רוב שאינו מוכן לקבל על עצמו את עולה של ההלכה היהודית , לא בתחום של דיני האיסורים ולא בתחום המשפטי . במציאות זו , אין ניתן לכפות על הרוב את קבלתה של ההלכה היהודית כמערכת משפטית מחייבת . עם זאת , לא ייתכן מצב שבו החברה הישראלית תתפקד ללא מערכת משפט וללא בתי משפט , ולכן חייבת להינתן הכרה למערכת בתי המשפט בארץ , כמערכת המופקדת על שמירת חוק ומשפט בחברה , כתנאים השוררים היום , שבהם לא ניתן לאכוף עשיית דין תורה על כלל האוכלוסייה . לעניות דעתי , כאשר יש אפשרות להגשים את דין התורה , וזאת בעיקר , כששני בעלי הדין הם יהודים שומרי תורה ומצווה , יש לפנות לבית דין רבני שידון על רמ"א . ר' משה איסרליש ( 1525 - 1572 ) . מגדולי הפוסקים האחרונים .
|
|