|
|
עמוד:579
השאלה הבאה שיש לדון בה היא , אם המוסד המחוקק , הכנסת , על פי הרכבו הנוכחי , שברובו המכריע אינו רואה עצמו מחויב כלל לקיום תורה ומצוות , כשיר , מבחינתה של ההלכה היהודית , לשמש כגוף נבחר לעניין הסמכות לחוקק חוקים . הספק בעניין זה מתעורר נוכח העובדה , שבשורה של עניינים הושווה , כאמור לעיל , מעמדם של נבחרי הציבור לזה של דיינים , ואם דיין אינו יכול לשמש בתפקידו אם אינו מכיר סמכותה של ההלכה , כיצד יכול נבחר ציבור לכהן בתפקידו אם אינו ממלא אחר דרישה בסיסית זו ? בין ההלכות שבהן הושווה מעמדם של נבחרי ציבור לזה של דיינים מצויה גם ההלכה העוסקת בכשירויות של נבחרי ציבור : " אלו טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים , הרי הן כדיינים , ואסורים להושיב ביניהם מי שפסול לדון משום רשעה". . אין אמנם צורך שנכתר הציבור יהיה מופלג בחכמה , אבל בוודאי שלא ניתן לבחור אדם למשרה ציבורית כאשר הוא נחשב ל"רשע " מבחינה הלכתית . לכאורה , נבחרי הציבור , אסורים להושיב ביניהם מי שפסול משום רשעה , הרי שמרבית חברי בית המחוקקים הישראלי אינם כשרים לשמש בתפקידם , ואולי יש בכך כדי לפסול את כל מעשה החקיקה שבו הם שותפים . ואולם כפי שכבר נאמר לעיל , ההלכה מבחינה בין מינוי ובין בחירה . כל האמור לעיל מתייחס למינויו של מי שאינו ראוי לתפקידו , בעוד שהכנסת היא גוף נבחר , וביחס לנבחרי ציבור הכלל הוא שונה , ויש בידי כל ציבור וציבור לבחור לעצמו את האנשים שישמשו בתפקידים הציבוריים והשלטוניים השונים . ההבחנה בין מינוי ובחירה מצויה ביחס לדיין . האיסור הוא על מינוי של דיין שאינו הגון . לעניין בחירה , לא רק היחיד רשאי לקבל על עצמו מי שהוא פסול לשמש כדיין , אלא גם הציבור בכללותו רשאי לבחור לו דיין מן הסוג הזה . מסקנת הדברים היא אפוא , שעל אף הפגמים , לכתחילה , מבחינת ההלכה , ביחס לכישורים הנדרשים על פי חוקי המרינה לצורך בחירתם של חברי הכנסת , יש להכשיר את הרכבה של הכנסת , על כל פנים בדיעבד . במציאות החיים דהיום , כאשר חלק גדול מן הציבור מחזיק בהשקפת עולם חילונית , לא ניתן לדרוש מציבור זה קבלת הדרישות ההלכתיות כתנאי לבחירתם של חברי הכנסת , ומכיוון שההלכה מכשירה גוף נבחר גם אם אין חבריו ממלאים אחר כל הכישורים הנדרשים מהם , נהנית הכנסת ממעמד של גוף בעל סמכות מלאה מבחינת ההלכה . מערכת בתי המשפט שורש הבעיה נעוץ באיסור הקיים בהלכה להכריע בסכסוכים משפטיים שלא על פי דין תורה . על יסור מאמר חז"ל נקבעו בהלכה שני איסורים : אחד , האוסר התדיינות בבית משפט של גויים , והאחר - האוסר התדיינות בפני בית משפט יהודי שבו יושבים לדין שופטים שאינם מומחים בהלכה . ביחס לאיסור הראשון קובעת ההלכה : " אסור לדון בפני דייני עכו"ם * * ובערכאות שלהם", ואילו ביחס לאיסור השני קובעת ההלכה : " כל רשע : מבחינה הלכתית - אינו מקבל עליו עול מצוות . עכו " ם : עובדי כוכבים ומזלות , הכוונה לגויים .
|
|