|
|
עמוד:577
פוליטיים גרידא , העשויים לנבוע מאינטרסים מפלגתיים צרים , אלא היא מגשימה ערכים יהודיים בסיסיים של ייצוג הולם לכל חלקי האוכלוסייה . זכות הבחירה לרשות המחוקקת עניין שבו אין התאמה מלאה בין המקובל בישראל ובין התפיסה של המקורות היהודיים הוא סוגיית זכות הבחירה . בסוגיה זו נהוג להבחין בין זכות הבחירה האקטיבית , דהיינו הזכות לבחור , ובין זכות הבחירה הפסיבית , דהיינו הזכות להיבחר . בעור שנושא זכות הבחירה האקטיבית , כפי שהיא נהוגה בישראל , אינו מעורר על פי רוב קשיים רבים מבחינה הלכתית , הרי נושא זכות הבחירה הפסיבית , על פי הנהוג בישראל , יש בו כמה קשיים עקרוניים מבחינה הלכתית . לעניין הזכות להיבחר . לעומת הזכות לבחור , שאינה מעוררת בעיות קשות מבחינת ההיבט הנדון , מנקודת מבט של ההלכה , מעוררת שאלה הזכות להיבחר בעיות חמורות . שתי השאלות החשובות המחייבות דיון הן : א . זכותם של נכרים להיבחר לכנסת : ב . זכותם של יהודים שאינם רואים עצמם מחויבים לתורה ומצוות , להיבחר לכנסת . השאלה היא : כלום מכירה ההלכה במוסד מחוקק שבין חבריו נמנים כאלה שאינם מבני ברית , וכאלה שהם אמנם מבני ברית אבל אינם רואים לעצמם כל מחויבות לתורה ומצוותיה ? אשר לשאלה הראשונה . על פי האמור בתורה , אין למנות מלך מזרע נכרים , אבל ההלכה שנפסקה היא . שלא רק מלך " אלא כל שררות שבישראל שנאמר ' מקרב אחיך תשים עליך מלך - כל משימות שאתה משים לא יהיו אלא מקרב אחיך". אם בבחירתו של נכרי לשמש כחבר כנסת יש משום שררה , כי אז נוגד שיתופם של נכרים בין חברי הכנסת את ההלכה , ויש אולי מקום לדון בכשרותו ובחוקיותו של הגוף כולו בעטיו של איסור זה . ברם , יש מקום לומר שבבחירה לתפקיד של חבר כנסת אין משום שררה . השררה המוענקת למלך מתבטאת במינויו לכל ימי חייו , והמלוכה אף עוברת בירושה לזרעו . לעומת זאת , חבר כנסת נבחר לזמן מוגבל ואין הוא מוריש את משרתו לזרעו אחריו . על הבחנה זו עומד הרב שאול ישראלי , הכותב עוד ביחס למהות הבחירה של חברי הכנסת , ש"אינם אלא באי כוח הציבור ושליחיו לפעול מה שצריך לטובת הציבור ומכיוון שאינם אלא שליחים אין כאן שררה כלל , כי מכוח המשלחים הם יונקים את כוחם". הסבר אחר נותן הרב א"י וולדינברג לסמכותו של הציבור לבחור נכרים כחברי כנסת . לדעתו , " חבר כנסת אינו משמש בדרך כלל בתפקיד מיוחד , אלא משמש כשותף עם שאר חברי הכנסת לשאת באחריות קולקטיבית בעול הציבור ולהביע דעה בענייני המדינה העומדים על הפרק , ומכיוון שאינו משמש בתפקיד מיוחד ואין לו כשלעצמו שום כוח הכרעה מבלי שיצטרפו לדעתו עוד חברי כנסת עד כדי שימצא רוב לדעתו , אם כן באופן כזה לא נקרא משמש באיזה שררה שהיא ולא חל עליו האיסור של " לא תוכל לתת עליך איש נכרי".
|
|