|
|
עמוד:572
כזו , חשוב שתביא בחשבון גם את הנוכחות של מיעוט ערבי גדול בקרבנו , ששמחת גאולתנו מתערבת באסונו . ... לסיכום : חיוני , על - מנת שישראל תמשיך להתקיים , שתהיה בה נכונות לקבל את קיומם שווה - המעמד של שני השסעים ואת הצורך הדחוף למצוא מענים מספקים לשניהם . חיוני לעשות מאמץ מרבי לחזק את הזיקה האזרחית השוויונית של כל האזרחים למדינתם . רק זיקה אזרחית משמעותית ומכובדת ללא - יהודים תאפשר את המשך קיומה של מדינה שתשמור זיקה ייחודית ליהדות ותהיה דמוקרטית וצודקת . " להיות אזרח ערבי במדינה יהודית ודמוקרטית / עאדל מנאע י " מהי המשמעות של להיות אזרח ערבי במדינתו של העם היהודי או במדינה יהודית - ציונית ? מהי המשמעות מבחינת הזהות הלאומית והאזרחית שלו ? האם זה משתלב או שיש כאן סתירה ? איך הוא חי עם הסתירה הזאת כאזרח ערבי בישראל , כיצד הדבר משפיע עליו בחיי היום - יום מנקודת מבט אישית או קולקטיבית ? וכן , מהו הצפי לעתיד ? השאלה המרכזית היא האם תהליך השלום יושלם בין ישראל לבין הפלסטינים , וכיצד עתיד שלום בין ישראל לשכנותיה להשפיע על הערבים בישראל , על מעמדם , על יחסיהם עם מדינת ישראל ועל יחסיהם עם היישות , או המדינה הפלסטינית שתקום ? ישנם ערבים הטוענים : " המדינה שלנו נמצאת בסכסוך עם העם שלנו". אמירה זו מבטאת הולכת שולל של האזרחים הערבים את עצמם , כי המדינה איננה שלהם . זו אולי משאלת לב . אולי זו אמירה מעוררת רחמים , אמפתיה וסימפטיה , אבל המדינה היא לא שלנו , אלא היא מדינתו של העם היהודי . היא לא מדינת כל - אזרחיה . וכל מי שמדבר על מדינה יהודית ודמוקרטית צריך לזכור זאת ; הדיבורים על מדינה היהודית ומדינת כל - אזרחיה וכל המניפולציות הדומות לא יכולות לפתור את הסתירה בין היות המדינה יהודית , ציונית ודמוקרטית . כולנו בני אדם . אבל העובדה שכולנו אזרחים שווים במדינה אינה ודאית . יש במדינת ישראל דרגות אזרחות שונות , ובמובן זה היא אינה מדינה דמוקרטית . יש כמה סוגי דמוקרטיה , לא רק דמוקרטיה ליברלית , אבל בכל הדמוקרטיות המתוקנות - מדינה דמוקרטית היא מדינת כל - אזרחיה . במדינה כזאת קיימים סידורים שונים על מנת להשיג שוויון מלא של כל האזרחים וריבונות שלהם על המדינה , מה שאין לנו כערבים . הריבונות היא בידי העם היהודי . בשנות ה - 50 ו - 60 הערבים לא כל - כך רצו שהמדינה תהיה שלהם , זאת האמת . ב - 1948 נכפה עליהם מצב שהפך אותם למיעוט בתוך מדינה , שהיא מדינתם של היהודים . עד 1966 הם היו נתונים תחת ממשל צבאי והשבו שזהו מצב זמני שיש לו פתרון , אבל אחרי שנת 1967 הם הבינו שהמצב בלתי הפיך ומאז כולם רוצים להיות אזרחים של המדינה . הם רוצים להיות בתוך המדינה הזאת , שהמדינה תהיה שלהם . ז"ר עאזל מנסע , המרכז להקר החברה הערבית בישראל , בית ברל . בתוך : רבגוני , מסגרת למחשבה אזהות יהודית בת - זמננו , ירושלים : מכון ון ליר , יולי .1998
|
|