פרק יב: ישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית - סגירת מעגל

עמוד:569

מן הנמנע שתהיה דרישה מוסכמת שרוכשי אזרחות יהיו אנשים בריאים ובעלי כושר להעלות תרומה למדינה ולמפעלה . סביר להניח שהתוצאה המשולבת של הסדר הגירה כזה תגדיל את המספר היחסי של היהודים מבין מקבלי האזרחות ( שכן יפחת מספר הלא - יהודים וחסרי הזיקה לעם היהודי הזכאים לאזרחדת מכוח שבות ) . מכיוון שההסדרים בנושא של איחוד משפהות אמורים להיות שווים , סביר להניח שהם יהיו מגבילים למדי על - מנת למנוע שיבה רבת - היקף של פלסטינים . המתאזרחים יהיו ברובם אנשים המכירים את ישראל והמוכנים לחיות בה , להשתלב בחייה ולתרום לשגשוגה . דומני שתוצאות כאלה ישמחו כל מי שמעוניין בחוסנה של ישראל וגם כל מי שרוצה לשמור על האוטונומיה של מסגרות דתיות לקבוע לעצמן את כללי ההשתייכות אליהן . הן צריכות לשמח כל מי שחפץ בחיזוק הזיקה האזרחית למדינה כלא הבדל עם או דת , אבל גם את אלה הרוצים לשמר ואף לבסס את הייחוד היהודי , לאו דווקא ההלכתי , של ישראל . נתתי דוגמה אחת להסדרים היכולים לאפשר שילוב טוב יותר בין המשאלה שישראל תהיה בסיס ההגדרה העצמית של העם היהודי ותשמור גם על מחויבות של אמת לדמוקרטיה ולזיקה אזרחית שווה לכל אזרחיה , יהודים וערבים כאחד . בהסכמה החברתית שאני מדברת עליה , אף קבוצה לא תוכל לצאת וכל תאוותה בידה . הערבים צריכים להשלים עם העובדה שבעתיד הנראה לעין הם יחיו כמיעוט במדינה שתרבותה הציבורית יהודית ; אבל הם יכולים לדרוש ולהשיג שהרוב יכיר בלאומיותם , בייחודם , במחיר הככר ששילמו כשל הקמת המדינה , בזכותם לשותפות בקבלת החלטות ולשותפות הוגנת במשאבי המדינה השונים , ובזיקתם הלאומית והתרבותית לפלסטינים באשר הם . ... ברוב המדינות בעולם נעשה ניסיון לשמור על אופי מסוים של הפרהסיא . בדרך הטבע , שמירה כזו מחייבת הטלת הגבלות מסוימות על חירות הפרטים , כגון קביעת שעות פתיחה של עסקים או אופי של שלטי החוצות . במקרים רבים , השמירה על אופי הפרהסיא הוא עניין של נורמות חברתיות מקובלות . בישראל שאלת אופיו של המקום הציבורי נעשית טעונה יותר וקשורה יותר לדמוקרטיה ולמנגנוני קבלת ההחלטות בה כאשר ההסדרים המוצעים משקפים מסורת של חלק אחד באוכלוסייה , שחלקים אחרים בה אינם שותפים לה . בנושא השבת , למשל . הדת נתפסת כאוכפת הגבלות על חירות התנהגותה של האוכלוסייה החילונית . אולם הנפת דגלי ישראל , או השמעת צפירה ביום השואה או ביום הזיכרון , וציפייה שכל עוברי האורח יעמדו מלכת כאשר היא נשמעת , הן שימוש בפרהסיא על - ידי הלאומיות היהודית שאינה דווקא שומרת - מצוות , המגבילה את חירותם של חרדים וערבים . גם יום העצמאות הוא חג אחיד המעורר בעיות קשות של ניכור ואי - הזדהות מצד חלק מהאוכלוסייה , ובעיות דומות עלולות להתעורר כאשר ייבדקו הדרכים לציון יום הזיכרון ליצחק רבין , שנחקק לאחרונה .

קודם  |  הבא