|
|
עמוד:565
לטענתי , שילוב של יהודיות ושל דמוקרטיה מחייב דחייה על הסף של כמה מובנים של " מדינה יהודית". ולפחות של מובן חשוב אחד של " דמוקרטיה". קשת המובנים של " דמוקרטיה " בנויה בצורה היררכית : יש הסכמה שדמוקרטיה כוללת גרעין קשה של היותה שיטת משטר המבוססת על הסכמת הנשלטים . אופני ההסכמה האלה יכולים להיות מגוונים , אולם לדרישת ההסכמה יש ערך מוסרי חשוב . במובן זה , הדמוקרטיה היא אוסף של כללי משחק מוסכמים , בלי מחויבות מוקדמת לתוכני ההסדרים המפורטים ( פרט לכמה הסדרי מסגרת ) . אחרים מצרפים להגדרת הדמוקרטיה גם יסודות נוספים , כגון מחויבות לזכויות אדם או לצדק חברתי . עוד אחרים מצרפים להגדרת הדמוקרטיה יסודות כגון היותה פורום לדיון ולהכריזה מושכלת , או כלי להעמקת השוויון האנושי . לפי העקרונות שציינתי , אני מציעה לאמץ את הגדרת הבסיס של הדמוקרטיה , ולא לכלול בהגררה עצמה את המרכיבים הנוספים . דמוקרטיה היא משטר הומניסטי , המייחס ערך לזכותו של האדם להשתתף , באופן שוויוני , בקביעת עתיד החברה שהוא חי בה . משטרים טוטליטריים , בהם אין מתקיימת השתתפות כשת , לא יהיו דמוקרטיות אף אם מתקיימות בהם " בחירות". מימוש יעיל של זכות זו להשתתף באופן שוויוני בקביעת עתיד החברה שהוא חי בה מקנה לדמוקרטיה , בצד הצדקה מוסרית מסוימת , גם הבטחה מסוימת של לכידות ושל יציבות . דמוקרטיה כזו בשילוב עם " יהודיות", אינה מתיישבת עם הגישה של " מדינה יהודית " במשמעות של מדינת ההלכה המלאה , בה הנורמות מתקבלות מטקסטים קדושים המיוחסים לגורם על - אנושי . יחד עם זאת , דמוקרטיה כזאת מתיישבת עם מוכנים חשובים אחרים של " יהודיות " של המדינה : המובן לפיו יש במדינה רוב יהודי גדול , כך שהתרבות ומקבלי ההחלטות הבכירים הם , בדרך הטבע , יהודיים . המובן לפיו ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי , עם השתמעויות של דפוסי הגירה , שפה , סמלים ותרבות . ואפילו המובן בו הרוב היהודי מוכן , בהסכמה , לקבל על עצמו , בהקשרים מסוימים , הסדרים הנקבעים על ידי ההלכה , לאמץ לתוך חוקיו הסדרים הלכתים , או אף לכוף עצמו , מרצון , למוסדות הפועלים על פי ההלכה והדת היהודית . " מדינה יהודית ודמוקרטית " אינה מתיישבת עם ראייה בלעדית של ישראל כ"מדינת כל אזרחיה", אם גישה זו מבטלת כל זיקה ממלכתית בין ישראל ובין ייחוד יהודי . ראוי להדגיש כי המובנים שאפשרתי ל"יהודיות " ול"דמוקרטיה " אינם מובנים של " הכול או לא כלום". חברה יכולה להיות דמוקרטית יותר או דמוקרטית פחות , והדמוקרטיה בה יכולה להיות יציבה ועשירה יותר או פחות . בדומה לכך , חברה יכולה להיות בעלת מאפיינים ייחודיים רבים יותר כחברה יהודית או בעלת פחות מאפיינים כאלה . עובדה זו מקנה גמישות רבה יותר בחיפוש אחר שילובים אפשריים ליהודיות ולדמוקרטיות : יש אמנם יסודות שלא תהיה בלעדיהם דמוקרטיה במדינה , אך יש
|
|