|
|
עמוד:550
שייכים לתחום הפרטו האם ניתן לנהל את הוויכוח בנושא הנמצא על סדר היום הציבורי באופן חופשי וללא הגבלה של צנזורה או שיש להגבילוו האם הצגת העמדות השונות בוויכוח הציבורי נעשה באמצעות משא ומתן ושכנוע או באמצעים אלימיסו שתי דרכי הביטוי של התרבות הפוליטית - במוסד השלטוני ובדפוסי התנהגות והנורמות המקובלים בחברה - קשורות זו בזו . לדוגמה , במשטר טוטליטרי , שבו העוצמה הפוליטית מרוכזת בידי שליט יחיד או מפלגה אחת , והם קובעים את החוק ועומדים מעליו , דפוסי ההתנהגות הפוליטית המקובלים בחברה יהיו של דיון ציבורי מוגבל , דחייה מוחלטת של עמדות שאינן משקפות את עמדת השלטון ושימוש בכוח ובהפחדה כאמצעי שכנוע . עם זאת , לא תמיד יש קשר בין התרבות הפוליטית הנהוגה בממסד השלטוני לבין הערכים , האמונות ואופני ההתנהגות המקובלים בחברה . ייתכנו מצבים שבהם קיים פער בין התפיסה והערכים של התרבות הפוליטית של הממסד השלטוני ובין התפיסה והערכים של התרבות הפוליטית של החברה . במצב מעין זה קיים חשש לפגיעה ביציבות השלטון . נפילת המשטר הטוטליטרי הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה , לדוגמה , נבעה ברובה מהפער בין המשטר ומוסדות השלטון שהיו טוטליטריים ובין רצונה של החברה בדמוקרטיוציה . היווצרות הפער והעמקתו הובילו להתמוטטות המשטר הטוטליטרי הקומוניסטי . עוד ייתכן מצב שבו קיים פער בין ממסד שלטוני דמוקרטי ובין חברה שאינה דמוקרטית . לדוגמה , בגרמניה שלאחר מלחמת העולס הראשונה בתקופת רפובליקת ווימר היה שלטון דמוקרטי , אולם התרבות הפוליטית של האליטות ששלטו בחברה הייתה אנטי - דמוקרטית . בשל פער זה התמוטט השלטון הדמוקרטי והיטלר עלה לשלטון . כדי להבטיח שלא יהיה פער בין התרבות הפוליטית הנהוגה בממסד השלטוני הדמוקרטי ובין תרבות פוליטית הנהוגה בחברה יש לנקוט צעדים מתאימים , כגון שינויים חוקתיים והשקעה בחינוך לדמוקרטיה . כך עשתה גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה , כדי ליצור תרבות פוליטית דמוקרטית . תרבות פוליטית דמוקרטית תרבות פוליטית דמוקרטית היא תנאי להבטחת יציבות השלטון והדמוקרטיה במדינה . הבסיס לקיומה של תרבות פוליטית דמוקרטית במדינה הוא מידת מחויבותם של הפרט , החברה , האליטות ומוסדות השלטון במדינה לערכיה הבסיסיים של הדמוקרטיה . מחויבות זו באה לידי ביטוי בדרכים אחדות : קבלה של ערכי הדמוקרטיה כגון סובלנות , כלומר , הכרה בקיומן של אמונות , דעות ותפיסות שונות בחברה , נכונות לקבל את האחר והשונה , ושלילה מוחלטת של התנהגות או פעולה אלימה כלפי האחר . חברה לא סובלנית תתקשה לקיים חיים דמוקרטיים המבוססים על נכונות לפשרה בין עמדות ותפיסות שונות . נכונות לפעול על פי ערכי הדמוקרטיה לא רק בשל היותם מעוגנים בחוק , אלא מתוך הכרה בחשיבותם . ההכרה של כלל החברה בלגיטימיות של השלטון ושל המוסדות הדמוקרטיים . כפי שלמדנו , כמו כל מדינה , גס המדינה הדמוקרטית היא צורה של התארגנות חברתית
|
|