פרק י: תקשורת ופוליטיקה בישראל

עמוד:543

מנחן הוודאות הקרובה : מבחן זה הובא על ידי השופט אגרנט כאמצעי למציאת איזון בין חופש הביטוי לביטחון המדינה ושלום הציבור . על פי מבחן זה , חופש הביטוי יוגבל רק אם יש ודאות שפרסום זה עלול לגרום לנזק רציני ומןדי . ביקורת משפטית : נוצר תקדים ולפיו החלטת שר הפנים , הניתנת מתוקף סמכותו על פי פקודת העיתונות , נתונה לביקורת משפטית וניתן לבטלה . .2 בג"ץ 680/88 " מאיר שניצר נגד הצנזור הראשי " העיתונאי מאיר שניצר ביקש לפרסם כתבה ובה ביקורת על ראש המוסד . בכתבה צוין שהיא נכתבה לרגל חילופים קרובים בראשות המוסד . הצנזור הראשי , מכוח הסמכות הנתונה לו מתקנות ההגנה ( שעת חירום ) 1945 דרש לפסול את כל הכתבה או , לפחות , לצנזר קטעים אחדים . העיתונאי שרצה לפרסם את הכתבה , נענה לבקשת הצנזור ומחק קטעים . עם זאת , הוא סירב למחוק שני קטעים : הקטע שבו מובאת ביקורת על תפקודו של ראש המוסד וכן ציון מועד פרישתו . בעקבות כך אסר עליו הצנזור לפרסם את הכתבה בטענה שפרסום פרטים אלה פוגע בביטחון המדינה . שניצר עתר לבג"ץ וטען שפסילת שני הקטעים נעשתה שלא כדין . הוא התבסס על ההכרה בחשיבות של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת במשטר דמוקרטי וטען שפרסום זה אינו עומד ב"מבחן הוודאות הקרובה", כלומר , אין בו סכנה לביטחון המדינה המצדיקה פגיעה בחופש הביטוי . לדברי העיתונאי , הפרסום נועד להבטיח שהאחראים למינוי ראש המוסד ימנו אדם מתאים מתוך שיקול דעת אחראי ואגב הפקת לקחים מן העבר . בג"ץ קיבל את העתירה והתיר לפרסם את הכתבה במלואה . חשיבותו של פסק דין זה , שנוסח על ידי השופט אהרון ברק , נובעת מכך שנקבעו בו כמה עקרונות מרכזיים בהגנה על חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת : לבית המשפט יש סמכות לפקח על החלטותיו של הצנזור הצבאי , כשם שיש בסמכותו לבקר ולפקח על שיקול הדעת המקצועי בכל תחום במדינה : " אין מגבלות מיוחדות על היקף הביקורת השיפוטית של שיקול דעת מינהלי שעניינו ביטחון המדינה". חופש הביטוי הוא גם חופש הביקורת : במדינה דמוקרטית מן הראוי לאפשר מתיחת ביקורת על אישים הממלאים תפקידים ציבוריים . עליונות ערך הביטחון : בצד המרכזיות של חופש הביטוי כערך במדינת ישראל קיימת מרכזיותו של ערך הביטחון , שכן ללא ביטחון אין קיום למדינה ולחירויות היחיד שהמדינה נועדה להגשימן : " נראה לי כי אם ההתנגשות בין הערכים היא חזיתית כלא שניתן לקיים את האחד תוך קיום השני , כי אז הערך בדבר ביטחון המדינה ידו על העליונה ... הדמוקרטיה צריכה להתקיים על מנת שתוכל להגשים עצמה ... הזכות לחיים בחברה קודמת לזכות להביע דעה . " .3 הבעלות על התקשורת הממלכתית ועל התקשורת הפרטית הגורס השלישי המשפיע על חופש העיתונות הוא אופי הבעלות על אמצעי התקשורת . רוב העיתונות הכתובה מוחזקת בבעלות פרטית , למעט כמה עיתונים המזוהים עם תפיסות עולם של קבוצות בחברה הישראלית , למשל : " הצופה " ( המזוהה עם תפיסת העולם של

קודם  |  הבא