|
|
עמוד:541
( 4 ) לעורר מדון ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין . ב . קובע עונש של עד שלוש שנים על האומר או כותב דבר על שופט או על דיין לעניין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו או מפרסם דברי גידוף כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה . הסכם ועדת העורכים הסכם ועדת העורכים נועד להסדיר את יחסי הגומלין בין התקשורת ובין השלטון . הסדר זה נוסד בשנת 1949 והוא תקף , בשינויים מסוימים , עד היום . בוועדת העורכים חברים חלק מעורכי העיתונות היומית המודפסת ונציגי התקשורת האלקטרונית - רשות השידור והרשות השנייה . ועדה זו מייצגת את עורכי העיתונים מול רשויות השלטון והצבא . ההסכם בין ועדת העורכים לבין השלטונות כולל שני חלקים : א . איסור פרסום מידע סודי . נציגי כלי התקשורת מקבלים מהשלטונות מידע סודי בנושאים רגישים שגילוים עלול לפגוע בביטחון הלאומי ובמורל הציבור ולחבל בפעולות הצלה של יהודים בתפוצות , כגון עליית יהודים ממדינות שאין עמן קשרים דיפלומטיים . ועדת העורכים מתחייבת שלא לפרסם מידע זה בתקשורת . בהתחייבות זו ועדת העורכים מקבלת על עצמה להפעיל צנזורה פנימית מרצון . בערב מלחמת יום הכיפורים ( 1973 ) , לדוגמה , הגיע לתקשורת מידע על ריכוזי כוחות של צבאות סוריה ומצרים לאורך גבולות ישראל . ועדת העורכים נענתה לבקשת השלטונות שלא לפרסם מידע זה . פירוש הדבר , שבמקרה זה התקשורת לא מילאה כראוי את תפקידה - להתריע ולחשוף , ותרמה לעידוד השאננות בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים . ב . הסכם הצנזורה . הסכם זה פירושו התחייבות התקשורת שלא לפרסם מידע שהצנזור הראשי אסור עליה לפרסם , כלומר מדובר בצנזורה חיצונית , שלא מרצון . הצנזור מתחייב לפסול רק פרסום של ידיעות ביטחוניות במקרה שיש ודאות שפרסומן עלול לפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה . כלומר , הצנזור מתחייב לא לפסול דעות של עיתונאים . בתמורה , חברי ועדת העורכים מצדם מתחייבים להעביר לצנזור כל חומר הנוגע לביטחון המדינה טרם פרסומו . בשנים האחרונות מסתמנת מגמה בין עורכי העיתונים : הם מחליטים לפרוש מוועדת העורכים . ב - 1995 פרש ממנה עיתון הארץ , ובשנת 1996 - עיתון ידיעות אחרונות . עורך עיתון הארץ , שפרש מוועדת העורכים ב - ,1995 מנמק את צעדו : " דה זמן אנו סבורים שוועדת העורכים הייתה לגוף שאין בו תוכן וספק אם יש בו צורך כלל , הבענו דעות בעניין זה בכתב ובעל פה , בדיונים ובשיחות . לדעתנו , קיום המוסד בנסיבות כאלה עלול להסב נזק יותר מאשר להועיל ; לעמעם דעות במקום שתישמענה בבהירות ; ליצור רושם של התארגנות סגורה בתחום עיסוק בו נדרשת פתיחות ; להגיע להסכמים קולקטיוויים עם גופים שונים במקום בו דרושה עמדה עצמאית לגופו של עניין . "
|
|