|
|
עמוד:538
תרגול כוחה של התקשורת .1 ב - ,1984 עוב הבחירות לכנסת ה - ,11 שבתו עיתונאי הטלוויזיה ומנעו את שידורי התעמולה של המפלגות . הממשלה הוציאה צווי חירום נגד העיתונאים השובתים וכפתה עליהם לשדר את שידורי התעמולה . העיתונאים עתרו לבג"ץ בבקשה לבטל את הצווים . א . הסבירו אילו זכויות מתנגשות במקרה זה . ב . מה לדעתכם צריכה להיות הכרעת בג"ח נמקו .2. תעמולת הבחירות בהשוואה לפרסום מסחרי בתקשורת כאשר משווק של משחת שיניים או מוצר מזון טבעי מבקש למכור את מרכולתו , הוא משתמש באמצעי פרסום כגון מסירת מידע על המוצר , מדוע כדאי להשתמש בו , מדוע הוא עדיף על פני מוצרים אחרים , אזכור שמותיהם או הבאת תצלומיהם של אנשים מוכרים לציבור , המשתמשים במוצר או ממליצים עליו . כל המידע הזה מובא באמצעות ססמאות וג'ינגלים ( זמרירים ) קליטים . א . מהם ההבדלים בין שיווק מוצר לבין פרסום מפלגה או מועמד בתעמולת בחירותו ב . מה הם ההבדלים בין השיקולים של הבוחר בהצבעתו בבחירות לעומת השיקולים של הצרכן בקניית מוצרו מידת עצמאותה של התקשורת בישראל נפי שלמדנו , יש לתקשורת השפעה רבה על קביעת סדר היום הפוליטי במדינה . בהקשר זה מן הראוי לבחון אם במדינה דמוקרטית התקשורת חופשית ופועלת ללא כל הגבלה . בסעיף יחסיותן של הזכויות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ( עמ' 528 ) עמדנו על כך שזכויות אלה אינן מוחלטות . יחסיותן של הזכויות מגבילה את החופש של התקשורת . כאשר יש התנגשות בין חופש הביטוי בתקשורת לבין ערכים אחרים , כגון ביטחון המדינה , התקשורת אינה חופשית לחלוטין . בסעיף זה נבקש לבדוק את שני עברי המתרס : מהן ההגבלות החלות על חופש העיתונות במדינת ישראל מצד אחד , וכיצד מוגנת התקשורת מצד אחר . נבדוק ואת באמצעות בחינת שלושה גורמים : .1 פוייס והתדרים .2 פסיקת בתי המשפט .3 הבעלות על התקשורת הממלכתית ועל התקשורת הפרטית .
|
|