|
|
עמוד:518
במסגרת הליך הביקורת על הגופים המבוקרים הם נדרשים להמציא לעובדי משרד מבקר המדינה את כל המידע והמסמכים הנדרשים מהם והרלוונטיים לביקורת . הביקורת ברובה היא ביקורת שלאחר מעשה . הביקורות נעשות ביוזמת מבקר המדינה במסגרת העבודה השוטפת ומדי פרקי זמן קבועים , וכן ביוזמת הכנסת , כאשר יש חשש לפגיעה במינהל התקין , או בעקבות תלונות של הציבור . עצם היותו של מוסד מבקר המדינה מוסד בלתי תלוי הזוכה להערכה רבה בקרב הציבור מקנה לעומד בראשו את היכולת לעמוד מול המערכת הפוליטית ולא להירתע מלבקר גם את המערכת הביטחונית , החסינה בדרך כלל בפני ביקורת . מידי שנה בשנה המבקר מגיש ליו"ר הכנסת ולוועדת הכנסת לביקורת המדינה את ממצאי הביקורת ואת המלצותיו לתיקון הליקויים ולמניעתם בעתיד . המבקר מגיש את הדוח גם לגופים המבוקרים כדי שיוכלו לתקן את הפגמים שנתגלו . עם זאת , יש לציין שהמבקר אינו יכול לחייב את הגופים המבוקרים לתקן את הטעון תיקון . חשיבותה של ביקורת המדינה : דוח המבקר משמש בסיס לדיוניה של ועדת ביקורת המדינה של הכנסת . היא רשאית לזמן לישיבותיה את נציגי הגוף המבוקר ולדרוש מהם להגיב על דברי המבקר . ההתייצבות בוועדה היא חובה . בדיונים בוועדה מועלות תביעות לתיקון הליקויים , ומסקנותיה מוגשות לכנסת ומשמשות בסיס לדיון במליאת הכנסת ולקבלת החלטות . לעתים , דוח המבקר משמש אף בסיס להגשת הצעות אי - אמון . במילים אחרות , דוח המבקר משמש אמצעי בידיה של הכנסת , ובעיקר בידיה של האופוזיציה , למלא את אחד מתפקידיה המרכזיים : ביקורת ופיקוח על פעולותיה של הרשות המבצעת . אם הביקורת העלתה ממצאים חמורים , המבקר מגיש דוח נפרד לוועדת הכנסת לביקורת המדינה והיא רשאית " מיוזמתה היא או על פי הצעת המבקר " להחליט על מינוי ועדת חקירה ממלכתית . ואמנם , בעקבות דוח מבקר המדינה הוקמה " ועדת בייסקי " ( 1985 ) , שחקרה את פרשת ויסות מניות הבנקים . ממצאיה של ועדת החקירה וחקירת המשטרה שנפתחה בעקבותיה הביאו להעמדה לדין של מנהלי הבנקים שנמצאו אחראים למפולת המניות ולשינויים במערכת הבנקאות בישראל . בקיץ 1995 קבעה הכנסת שהוועדה לביקורת המדינה מוסמכת להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית , ברוב של שני שלישים מחבריה , בכל נושא הכלול בדוח השנתי או בדוחות אחרים של מבקר המדינה . הסמכות נועדה להבליט את העניין הציבורי שבממצאי הביקורת , החייבת לעתים השלמה באמצעות חקירה ממשית , תחת אזהרה . כאשר מתגלה במהלך הביקורת ממצא המעלה חשד לעבירה פלילית , המבקר מעביר את ממצאיו ליועץ המשפטי לממשלה תוך המלצה לפתוח בחקירה פלילית . היועץ המשפטי לממשלה צריך לדווח למבקר ולוועדת ביקורת המדינה של הכנסת על פעולתו בנדון , בתוך שישה חודשים . מדי שנה בשנה המבקר עורך מסיבת עיתונאים ומוסר את סיכום דוח הביקורת השנתי לעיתונאים . המסקנות העיקריות של הדוח מוצגות לציבור בכלי התקשורת ומשמשות בסיס לדיון ציבורי על פעילות בלתי תקינה של רשויות השלטון . הביקורת הציבורית יוצרת לחץ ציבורי ומשמשת תמריץ לרשויות לתקן את הליקויים שנתגלו .
|
|