|
|
עמוד:516
מנגנוני פיקוח פורמליים מערכת היחסים בין רשויות השלטון פועלת על פי עקרון הפרדת הרשויות : איזונים ובלמים . מערכת זו היא אחד ממנגנוני הפיקוח הפורמליים בישראל , והיא נועדה לפקח על רשויות השלטון ולהגבילן במטרה למנוע את עריצות השלטון . הרשות השופטת בסמכותה ומתפקידה לשמור על שלטון החוק ולהגן על זכויות האדם והאזרח על ידי בקרה על הרשות המבצעת ועל הרשות המחוקקת וריסונן . הרשות המחוקקת בסמכותה להפעיל אמצעי פיקוח מגוונים על הממשלה , י היועץ המשפטי לממשלה * . מתפקידו לבקר את רשויות השלטון ולפקח עליהן , לשמור על שלטון החוק ולייצג את האינטרס הציבורי במדינה . ועדת חקירה ממלכתית בשנת 1968 נחקק בכנסת חוק ועדת חקירה ממלכתית . לדברי שר המשפטים דאז , המטרה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא לאפשר חקירתו ובירורו של נושא בעל חשיבות ציבורית חיונית בידי ועדה ניטרלית לא פוליטית . הנחת היסוד הייתה שמדובר בנושא חמור אירוע , מעשה , או כל מחדל שהוא - שרשויות השלטון מעורבות בו והגורם למשבר אמון בין הציבור לממשל . ועדת חקירה בלתי תלויה מבררת את הנושא , חוקרת , מסיקה מסקנות ומגישה המלצות לביצוע , ובכך היא תורמת לאיחוי משבר האמון שנוצר בין הציבור לרשויות השלטון ומאפשרת לשלטונות להמשיך ולתפקד תוך אימוץ ההמלצות , הסקת מסקנות והפקת לקחים לעתיד . החוק קובע שוועדת חקירה ממלכתית מוקמת על פי החלטת ממשלה או ביוזמת ועדת הכנסת לביקורת המדינה . הממשלה קובעת את הסמכויות ואת תחומי הביקורת המוטלים על הוועדה . הרכב הוועדה מופקד בידי נשיא בית המשפט העליון . בראש הוועדה עומד שופט הזוכה לאימון הציבור . מתוקף מעמדו שופט זה הוא בלתי תלוי ובעל כישורים משפטיים לבצע חקירה משפטית מקצועית ומהימנה . כל זאת נועד להבטיח שהוועדה תהיה בלתי תלויה בגורמים פוליטיים וכן להבטיח את מעמדה בעיני הציבור . עם קבלת ההחלטה על הקמת הוועדה ותחומי הביקורת שלה , מסתיימת מעורבות הגורמים הפוליטיים . הוועדה , שהיא גוף מעין משפטי , מוסמכת לזמן עדים , לחייבם להופיע בפניה למתן עדות ולחקירה ולחייבם להציג בפניה את כל המסמכים הרלוונטיים . הוועדה אף יכולה להטיל קנס על מי שלא נענה להזמנתה ולא התייצב בפניה . דיוני הוועדה נערכים בדרך כלל בדלתיים פתוחות , אלא אם יש סיבות מיוחדות לקיים את הדיונים כולם או חלקם בדלתיים סגורות . ראו עם 454, - .457 ראו עמ' 404 - .406
|
|