|
|
עמוד:509
חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו יתשג"ד - 1994 ) החוק מגדיר זכויות טבעיות כגון הזכות לחיים , לשלמות גופנית , לרכוש ולכבוד ומחייב את המדינה להגן על זכויות אלה . חוק יסוד : חופש העיסוק ( תשנ"ד - 1994 ) חוק זה קובע את חופש העיסוק כזכות יסוד ואוסר על רשויות המדינה לקבוע תנאים המגבילים חופש זה , אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש . חוק החברות הממשלתיות יתייון אוגוסט 1993 ) החוק מחייב מתן ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות . חוק הנוער ( טיפול והשגחה ) תיקון מס' 2 ( תשנ"ה - 1995 ) החוק מגדיר את הנסיבות שבהן ניתן לאשפז קטינים באשפוז פסיכיאטרי וקובע בידי מי הסמכות לאשפזם . החוק מכיר בזכותם של הקטינים לייצוג ובזכותם להביע את עמדתם בנפרד מהוריהם בהליך המשפטי המתקיים נגד רשויות השלטון שבידיהם הסמכות לאשפז את הקטינים . על פי החוק קטינים הם מי שטרם מלאו להם 18 שנים . חוק לקבורה חלופית ( אזרחית ) 1996 חוק זה נועד לאזרחים שמעוניינים לקבור את יקיריהם בקבורה אזרחית או הנאלצים לעשות זאת מסיבות שונות . חוק זה אינו מיושם משום שמשרד הדתות מעכב את הקמת בתי הקברות האזרחיים . חוק איסור הטרדה מינית ( התשנ"ח * 1998 ) החוק קובע שאסור לאדם להטריד מינית את זולתו . הטרדה מינית היא כל מעשה או הצעה בעלת אופי מיני המופנית לאדם אחר , לרבות התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם בשל מינו , מיניותו או נטייתו המינית . הטרדה מינית אסורה ונחשבת עבירה פלילית גם כאשר האדם שכלפיו מופנית ההצעה או המעשה לא הבהיר למטריד שאינו מעוניין בהצעות . בג"ץ 153/83 לוי ואחרים נגד מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל רקע : בתהלוכת מחאה נגד " מלחמת שלום הגליל " נתקלו המפגינים באיומים ובאלימות מצד הקהל . בסוף ההפגנה נרצח אמיל גרינצווייג מפגיעת רימון . הוועד נגד המלחמה ביקש לקיים תהלוכה לזכרו במלאת 30 למותו באותו המסלול . מפקד המחוז הדרומי סירב להעניק רשיון לתהלוכה , מחשש ל"פגיעה חמורה בסדר הציבורי", וזאת על סמך ניסיון התהלוכה הקודמת . הוועד עתר לבג"ץ . העתירה התקבלה , מתוך פסיקת השופט אהרון ברק , נשיא בית המשפט העליון : זכות ההפגנה והתהלוכה היא מזכויות היסוד של האדם בישראל . היא מוכרת , בצד חופש ביטוי או מכוחו , כשייכת לאותן חירויות , המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי . חופש ההפגנה והאספה עומד על בסיס אידיאולוגי רחב אשר במרכזו ההכרה בערכו של האדם , בכבודו , בחופש הניתן לו לפיתוח אישיותו וברצון לקיים צורת משטר דמוקרטית . באמצעות חופש זה ניתן אמצעי הבעה לאלה ,
|
|